לגוף צריך לדאוג כדי שיוכל להתקיים, אך לנפש צריך לתת יותר מכפי שהיא יכולה לקבל:
וְאִם תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתְּךָ עַל תִּיקּוּן גּוּפְךָ מי שמתרכז בתיקון גופו, מתעלם מתיקון נפשו, ואילו מי שחושב רק על תיקון נפשו מתעלם מתיקון גופו. , וְתָשִׂים כָּל הַשְׁגָּחָתְךָ עָלָיו — תִּתְעַלֵּם מִתַּקָּנַת נַפְשְׁךָ. וְכֵן אִם תַּטֶּה מַחֲשַׁבְתְּךָ לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשְׁךָ בְּהַשְׁגָּחָתְךָ עָלֶיהָ תשקיע יותר בנפש הנצחית מבגוף הזמני; תן לה את צרכיה והיה קשוב להם. — תִּתְעַלֵּם מֵהַרְבֵּה מֵעִנְיְינֵי גּוּפְךָ מי שמתרכז בתיקון גופו, מתעלם מתיקון נפשו, ואילו מי שחושב רק על תיקון נפשו מתעלם מתיקון גופו. . וּמִן הַזְּרִיזוּת יעילות ומעלה. , שֶׁתַּגְבִּיר אֶת נַפְשְׁךָ הַקַּיֶּימֶת לְךָ עַל גּוּפְךָ מי שמתרכז בתיקון גופו, מתעלם מתיקון נפשו, ואילו מי שחושב רק על תיקון נפשו מתעלם מתיקון גופו. הַכָּלֶה, וְשֶׁתִּפְקְדֶנָּה וְתַרְגִּישׁ עָלֶיהָ תשקיע יותר בנפש הנצחית מבגוף הזמני; תן לה את צרכיה והיה קשוב להם. , וְאַל תְּקַצֵּר בָּעִנְיָינִים הַצְּרִיכִים מְאֹד לְגוּפְךָ וְתַכְבִּיד עָלָיו וְתַחֲלִישֵׁהוּ אל תחסוך בענייני הגוף ואל תכביד עליו. , וְתִהְיֶה זֹאת סִבָּה לַחֲלִישׁוּת שְׁנֵיהֶם, אֲבָל תֵּן לְגוּפְךָ הַמָּזוֹן אֲשֶׁר יַעֲמִידֶנּוּ עַל עִנְיָינוֹ, וְתֵן לְנַפְשְׁךָ מִן הַחָכְמוֹת וְהַמּוּסָרִים יוֹתֵר מִיכוֹלְתָּהּ לגוף יש לתת את החיוני לקיומו, ולנשמה יותר ממה שהיא זקוקה לו. . (חובות הלבבות שער ח; חשבון הנפש, פרק ג)
