אהבת ה' קיימת בלב כל יהודי, וקיבלנו אותה בירושה מאבותינו. קודם כול אנו מכירים שה' הוא מקור החיים שלנו, ויתר על כן אנו מכירים שה' הוא אבינו, וחושבים על כך כל הזמן. גם אם בתחילה נראה לנו שזה רק דמיון, זוהי האמת, ותרגול של המחשבה בדבר יהפוך את האהבה לטבעית.
אדם אוהב את ה' כפי שהוא אוהב את חייו:
אַהֲבָה... וְהִיא שָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ מתאימה ובהישג ידו של כל אדם. מִיִּשְׂרָאֵל וִירוּשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. וְהַיְינוּ, מָה שֶׁכָּתַב הַזּוֹהַר עַל פָּסוּק: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה הנביא פונה לה' ואומר לו שהוא חושק בו בלילות. " (ישעיהו כו, ט)... שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לְךָ כְּאָדָם הַמִּתְאַוֶּה לְחַיֵּי נַפְשׁוֹ, וּכְשֶׁהוּא חַלָּשׁ וּמְעוּנֶּה מִתְאַוֶּוה וְתָאֵב שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו, וְכֵן כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן מִתְאַוֶּוה וְחָפֵץ שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו כְּשֶׁיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ אני משתוקק אליך כפי שאני משתוקק לחיים שלי, כשאני חלש או עייף וישן ומשתוקק לחוש את חיי במלוא עוצמתם, כָּךְ אֲנִי מִתְאַוֶּוה וְתָאֵב לְאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּי הַחַיִּים הָאֲמִיתִּיִּים, לְהַמְשִׁיכוֹ בְּקִרְבִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּהָקִיצִי מִשְּׁנָתִי בַּלַּיְלָה הנביא פונה לה' ואומר לו שהוא חושק בו בלילות. , שֶׁהַתּוֹרָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — הַכֹּל אֶחָד אני משתוקק לה' שהוא החיים האמתיים, ותחושת החיים האלוקית היא כאשר אני עוסק בתורה (בלילה), שכן ה' ותורתו הם אחד ודבקות בתורה היא דבקות בה'. .
אדם אוהב את ה' כפי שהוא אוהב את אביו:
וְאַהֲבָה רַבָּה וּגְדוֹלָה מִזּוֹ, וְהִיא מְסוּתֶּרֶת נסתרת. גַּם כֵּן בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בִּירוּשָּׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ יש אהבה נוספת, גדולה עוד יותר, וגם אותה קיבלנו בירושה. , הִיא... לִהְיוֹת רָגִיל עַל לְשׁוֹנוֹ וְקוֹלוֹ, לְעוֹרֵר כַּוָּונַת לִבּוֹ וּמוֹחוֹ, לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחַיֵּי הַחַיִּים אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, כִּי הוּא אָבִינוּ מַמָּשׁ הָאֲמִיתִּי, וּמְקוֹר חַיֵּינוּ להתרגל, במחשבה ובדיבור, להבנה שה' הוא אבינו, מקור חיינו, כמו האב שהוא מקור חיי הילד. ולעורר את האהבה אליו כמו בן שאוהב את אביו. , וּלְעוֹרֵר אֵלָיו הָאַהֲבָה כְּאַהֲבַת הַבֵּן אֶל הָאָב. וּכְשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לחשוב על הקב"ה כעל אב. כֵּן תָּמִיד, הֲרֵי הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טֶבַע.
זוהי האמת:
וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ לִכְאוֹרָה שֶׁהוּא כֹּחַ דִּמְיוֹנִי שמחשבה זו היא דמיון בלבד. לֹא יָחוּשׁ יחשוש. , מֵאַחַר שֶׁהוּא אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ בִּבְחִינַת אַהֲבָה מְסוּתֶּרֶת זוהי האמת, ובתוך כל יהודי פנימה נסתרת אהבה זו לה'. , רַק שֶׁתּוֹעֶלֶת יְצִיאָתָהּ אֶל הַגִּילּוּי כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ לִידֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁלּוֹמֵד וּמְקַיֵּים עַל יְדֵי זֶה, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֵן הָעוֹבֵד אֶת אָבִיו גילוי האהבה לה' וההכרה שה' הוא אבינו מביאות תועלת מעשית בקיום התורה והמצוות מתוך אהבה זו. . (תניא ליקוטי אמרים פרק מד)
איך אפשר לצוות לאהוב את ה', וכי כיצד אפשר לצוות על רגש? האמת היא, שאין כאן רגש שצריך לחדש, אלא אנו נדרשים רק לחשוף את האהבה הנסתרת הקיימת בנו.
