אהבת ה' היא התשוקה אליו. נפש האדם קשורה לרוחניות, ורחוקה מן הגשמיות, ולפיכך היא משתוקקת אל מה שהיא מרגישה שהוא טוב לה ומחזק אותה. אהבת ה' כוללת את כל תחומי החיים, וגם כאשר קשה, מי שאוהב ימשיך לרצות בה' ולבטוח בו.
וְהוּא, שֶׁהַנֶּפֶשׁ עֶצֶם פָּשׁוּט מופשט. רוּחָנִי, נוֹטָה אֶל הַדּוֹמֶה לָהּ מֵהָאִישִׁים הָרוּחָנִיִּם ישויות רוחניות. , וּמִתְרַחֶקֶת בְּטִבְעָהּ מֵאֲשֶׁר הוּא כְּנֶגְדָּהּ מִן הַגּוּפוֹת הֶעָבוֹת הצדדים הגופניים. . וְכַאֲשֶׁר קְשָׁרָהּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בַּגּוּף הַזֶּה הָעָב וְהֶעָכוּר, רַב הַקַּדְרוּת תיאור הגוף עבה, מלוכלך, וחשוך, שאינו חש רוחניות. , אֲשֶׁר רָצָה לְנַסּוֹתָהּ בּוֹ בְּהַנְהָגָתָהּ אוֹתוֹ, הֵעִיר אוֹתָהּ לָחוּס עָלָיו וְלִמְשֹׁךְ הַתּוֹעֲלוֹת אֵלָיו בַּעֲבוּר הַשִּׁתּוּף וְהַחֶבְרָה, אֲשֶׁר נִטְבְּעָה בֵּינֵיהֶם מִתְּחִלַּת הַגִּדּוּל מטרת חיבור הנפש לגוף מיד בלידת האדם היא שהנפש .
הנפש נמשכת אל מה שמוסיף לה אור וכוח:
וְכַאֲשֶׁר תַּרְגִּישׁ הַנֶּפֶשׁ בְּמָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תּוֹעֶלֶת לְגוּפָהּ וְתַקָּנָה לִגְוִיָּתָהּ, תִּטֶּה בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ אֵלָיו וְתִכְסֹף לוֹ, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ הַמְּנוּחָה מִמַּדְוֵי גּוּפָהּ וּפְגָעָיו, כְּכֹסֶף הָאָדָם לְרוֹפֵא בָּקִי, כְּשֶׁהוּא חוֹלֶה וְיֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֵׁהוּ וְיַחֲשֹׁב עַל אוֹדוֹתָיו הנפש משתוקקת למצוא מנוחה ממכאובי הגוף, כשם שאדם חולה משתוקק שיטפל בו רופא מומחה. . וּכְשֶׁתַּרְגִּישׁ הַנֶּפֶשׁ בָּעִנְיָן שֶׁיּוֹסִיף לָהּ אוֹר בְּעַצְמָהּ וְכֹחַ בְּנַפְשָׁהּ, תִּטֶּה בִּמְזִמָּתָהּ אֵלָיו וְתִדְבַּק בּוֹ בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ וְתַעֲבִירֵהוּ בְּרַעְיוֹנֶיהָ, וּמִתְאַוָּה אֵלָיו וְכוֹסֶפֶת לוֹ כאשר הנפש מרגישה שנוסף לה אור וכוח מתוך הקשר לה', הרי היא חושבת עליו ודבקה בו במחשבתה. , וְזֹאת תַּכְלִית הָאַהֲבָה הַזַּכָּה...
מה עושה מי שאוהב?
וְאָז תְּשֻׁקֶּה כּוֹס הָאַהֲבָה בֵּא־לֹהִים כוחה של האהבה יתמלא בחיבור לא־לוהים. , וְתִתְבּוֹדֵד בּוֹ לְיַחֵד לְבָבָהּ לוֹ, וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ, וְלִבְטֹחַ עָלָיו כאשר הנפש אוהבת את ה', דבר לא יסיח אותה, והיא תוסיף לאהוב את ה' ולהשתוקק לגילוי רצונו. , וְלִכְסֹף לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לָהּ עֵסֶק בִּלְתִּי עֵסֶק עֲבוֹדָתוֹ, וְלֹא יַעֲבֹר עַל רַעְיוֹנֶיהָ זוּלָתוֹ, וְלֹא יַעֲלֶה בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ בִּלְעָדָיו, וְלֹא תִּשְׁלַח אֵבָר מֵאֵבְרֵי גּוּפָהּ אֶלָּא בְּמָה שֶׁתִּמְשֹׁךְ בּוֹ רְצוֹנוֹ, וְלֹא תַּתִּיר לְשׁוֹנָהּ כִּי אִם בְּזִכְרוֹ וְשִׁבְחוֹ וְהוֹדָאָתוֹ וּתְהִלָּתוֹ, מֵאַהֲבָה בּוֹ וּמִכְּסֹף לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ נפש האדם תהיה קשורה בא־לוהים לכל דבר, וכל מה שיעניין את האדם יהיה א־לוהים, והוא יעשה רק מה שה' רוצה, וידבר רק בשבחו ותהילתו. . וְאִם יֵיטִיב לָהּ — תּוֹדֶה לה'. , וְאִם יְעַנֶּהָ יגרום לה לסבל. — תִּסְבֹּל, וְלֹא תּוֹסִיף עִם זֶה כִּי אִם אַהֲבָה בּוֹ וְכֹסֶף לִרְצוֹנוֹ וּבִטָּחוֹן עָלָיו כאשר הנפש אוהבת את ה', דבר לא יסיח אותה, והיא תוסיף לאהוב את ה' ולהשתוקק לגילוי רצונו. . (חובות הלבבות שער י; שער אהבת ה', פרק א)
אהבה מביאה את האדם לעשיית דברים בלי תגמול חיצוני, לעשיית האמת רק מפני שהיא אמת. כאשר אדם אוהב את ה', הוא יעשה את המצוות מתוך אהבתו אליו. אהבה גדולה היא זו שמלווה את האוהב תמיד, ומי שאוהב את ה' חושב רק עליו כל הזמן.
עבודה מאהבה היא עשיית האמת מפני שהיא אמת:
הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת וְהוֹלֵךְ בִּנְתִיבוֹת הַחָכְמָה לֹא מִפְּנֵי דָּבָר בָּעוֹלָם מפני סיבה כלשהי. , וְלֹא מִפְּנֵי יִרְאַת הָרָעָה פחד מעונש שיביא עליו דבר רע. , וְלֹא כְּדֵי לִירַשׁ הַטּוֹבָה לזכות לתגמול. , אֶלָּא עוֹשֶׂה הָאֱמֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא אֱמֶת, וְסוֹף הַטּוֹבָה לָבֹא בִּגְלָלָהּ השכר יגיע בסופו של דבר, גם בלי שיצפה לו. .
