menu
small logo

חזור

תפילה

מעלת התפילה

תפילה ראויה ('תפילת החסיד') היא זו הנאמרת בכוונה מלאה, והיא עיקרו של היום ומרכזו. התפילה היא המזון הרוחני לנפש, ומחזקת אותה עד לתפילה הבאה.

תפילה במחשבה ובכוונה היא מרכזו של היום:

וְנִמְצָא שֶׁאֵין תְּפִלַּת הֶחָסִיד כינוי בספר הכוזרי לאדם האידיאלי המקיים את המצוות כראוי. דָּבָר שֶׁבְּמִנְהָג אוֹ שֶׁבְּהֶרְגֵּל, כְּשִׁירַת הַזַּרְזִיר וְהַתֻּכִּי, אֶלָּא כָּל מִלָּה מַחֲשָׁבָה עִמָּהּ וְכַוָּנָה בָּהּ תפילה ראויה היא זו שכל מילה בה נאמרת מתוך מחשבה והתכוונות מלאה, ולא מן השפה ולחוץ בלבד כדיבור של ציפורים מדברות. . בְּדֶרֶךְ זוֹ תִּהְיֶה שְׁעַת הַתְּפִלָּה לֶחָסִיד כְּגַרְעִין הַזְּמַן וּפִרְיוֹ, וּשְׁאָר הַשָּׁעוֹת תִּהְיֶינָה לוֹ כַּדְּרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת אֶל שָׁעָה זוֹ, שֶׁלְּבוֹאָהּ הוּא מְצַפֶּה, כִּי עַל יָדָהּ הוּא מִדַּמֶּה אֶל הָעֲצָמִים הָרוּחָנִיִּים וּמִתְרַחֵק מִן הַבֶּהֱמִיִּים התפילה היא מרכז יומו של החסיד, והוא מצפה לה בקוצר רוח, שכן בשעה זו הוא מתנתק מן החומריות ומתקרב אל הרוחניות. ...

התפילה היא מזון לנפש ומקיימת אותה מתפילה לתפילה:

וְהִנֵּה עֵרֶךְ כָּל אֵלֶּה לַנֶּפֶשׁ הוּא כְּעֵרֶךְ הַמָּזוֹן לַגּוּף. שֶׁכֵּן תְּפִלַּת אָדָם טוֹבָה לְנַפְשׁוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהַמָּזוֹן תּוֹעֶלֶת לְגוּפוֹ התפילה מועילה לנשמה ומחזקת אותה, כשם שאוכל מחזק את הגוף. . וְכֵן בִּרְכַּת כָּל תְּפִלָּה שׁוֹרָה עַל הָאָדָם עַד שְׁעַת תְּפִלָּה שֶׁאַחֲרֶיהָ, כְּשֵׁם שֶׁכֹּחַ הַסְּעוּדָה שֶׁסָּעַד מִתְקַיֵּם בּוֹ עַד שֶׁיִּסְעַד סְעֻדַּת לַיְלָה.... בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מְטַהֵר הָאָדָם אֶת נַפְשׁוֹ מִכָּל מָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ בֵּינְתַיִם וּמֵכִין אוֹתָהּ לִקְרַאת הֶעָתִיד בכוחה של התפילה להשפיע על הנשמה עד למועד התפילה הבאה. . (כוזרי מאמר ג, ה)

לתפילה שתי מטרות מרכזיות: ראשית, הא־ל הטוב רוצה בטובתנו ולכן נתן לנו מצוות שבקיומן נהיה זכאים לכל טוב, והוא גם מודיע לנו את הדרך לקבל ממנו את צרכינו — כאשר נתפלל אליו ונבקש אותם, וזו אף מצווה. נוסף על כך, התפילה מחזקת אצלנו את המודעות והאמונה שהקב"ה קשוב לצרכינו ומשגיח עלינו, וכי הוא כל יכול ואין דבר שנמנע ממנו.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה מטעמי מצוות התפילה. , מָה שֶׁהִקְדַּמְתִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים, כִּי הַטּוֹבוֹת וְהַבְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל בְּנֵי אָדָם כְּפִי פְּעוּלָּתָם וְטוּב לְבָבָם וְכוֹשֶׁר מַחְשְׁבוֹתָם, וַאֲדוֹן הַכֹּל שֶׁבְּרָאָם חָפֵץ בְּטוֹבָתָם וְהִדְרִיכָם וְהִצְלִיחָם בְּמִצְוֹתָיו הַיְּקָרוֹת שֶׁיִּזְכּוּ בָּהֶם אדם זכאי לטוב וברכה לפי התנהגותו, ולכן נתן לנו הקב"ה מצוות כדי שנהיה זכאים לטוב ושפע. , וְהוֹדִיעָם גַּם כֵּן וּפָתַח לָהֶם פֶּתַח בַּאֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם לְטוֹב. וְהוּא, שֶׁיְּבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַהִסְתַּפְּקוּת וְהַיְּכוֹלֶת כָּל חֶסְרוֹנָם, כִּי הוּא יַעֲנֶה אֶת הַשָּׁמַיִם לְכָל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶּאֱמֶת הקב"ה יידע אותנו מהי הדרך לקבל את הטוב באמצעות תפילה. . וּמִלְּבַד הַהוֹדָאָה לָהֶם בְּזֹאת הַמִּדָּה צִוָּם שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ וִיבַקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ תָּמִיד כָּל צָרְכֵיהֶם וְכָל חֶפְצַת לִבָּם מעבר לכך שהוא מודיע לנו שהתפילה מועילה לקבל את צרכינו, הוא מצווה עלינו לבקש ממנו כדי שנקבלם. , וּמִלְּבַד הַשָּׂגַת חֶפְצֵי לִבֵּנוּ יֵשׁ לָנוּ זְכוּת הַדָּבָר בְּהִתְעוֹרֵר רוּחֵנוּ וְקָבְעֵנוּ כָּל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, כִּי הוּא הָאָדוֹן הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לָנוּ, וְכִי עֵינָיו פְּקוּחוֹת עַל כָּל דְּרָכֵינוּ, וּבְכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע יִשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ אֵלָיו, "לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד). וְהַאֲמִינֵנוּ בְּמַלְכוּתוֹ וִיכָלְתּוֹ מִבְּלִי שׁוּם צַד פִּקְפּוּק וְכִי אֵין לְפָנָיו מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב בְּכָל אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ התפילה מקבעת ומחזקת בנו את האמונה והידיעה כי הקב"ה רוצה להטיב לנו, משגיח על כל מעשינו, ומאזין לתפילותינו, וכן היא מחזקת את האמונה כי הוא כל יכול. . (ספר החינוך, מצוה תלג)

התפילה היא, כמובן, לצורך האדם המתפלל, אך יש בה גם ממד של עבודת ה', מפני שהיא נועדה לחזק את ההכרה בתלותנו המוחלטת בבורא.

התפילה היא רצון ה':

"תְּפִלַּת יְשָׁרִים רְצוֹנוֹ" (משלי טו, ח), שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא לְתוֹעֶלֶת שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהוּא כָּל תְּפִלָּה, וְעִם כָּל זֶה עֲבוֹדָה הַזֹּאת שֶׁל הַיָּשָׁר הוּא: הִיא הַתְּפִלָּה הִיא רְצוֹנוֹ, וְעוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ.

עבודת התפילה היא להעמיק את האמונה בה':

וְאֵין לִשְׁאוֹל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא עֲבוֹדָה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וַהֲרֵי עֲבוֹדָה זֹאת עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס למטרת רווח אישי, שכן המתפלל מצפה שבקשותיו יתמלאו. , וְאִם כֵּן לָמָּה נִקְרֵאת הַתְּפִלָּה 'עֲבוֹדָה'? אם התפילה נובעת ממניע אישי, מדוע היא נחשבת חלק מעבודת הבורא? שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ, כִּי כָּל עִנְיַן הָעֲבוֹדָה מוֹרֶה שֶׁהַכֹּל נִקְנֶה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהוּא שֶׁלּוֹ עבודת ה', הבאה לידי ביטוי בתפילה, היא מעשה המחזק את ההבנה כי אנו תלויים בקב"ה ובחסדיו ולפיכך מבינים כי אנו שייכים לו. ... וְכֵן הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְפָנָיו כְּמוֹ עֶבֶד שֶׁמִּתְפַּלֵּל לִפְנֵי אָדוֹן שֶׁלּוֹ עבודת ה', הבאה לידי ביטוי בתפילה, היא מעשה המחזק את ההבנה כי אנו תלויים בקב"ה ובחסדיו ולפיכך מבינים כי אנו שייכים לו. עַל צְרָכָיו אֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ וּבָזֶה נִרְאֶה כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לוֹ, וְאִם כֵּן שֶׁהָאָדָם נִתְלָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא שֶׁלּוֹ עבודת ה', הבאה לידי ביטוי בתפילה, היא מעשה המחזק את ההבנה כי אנו תלויים בקב"ה ובחסדיו ולפיכך מבינים כי אנו שייכים לו. , שֶׁכָּל אֲשֶׁר נִתְלָה בְּאֶחָד הוּא שֶׁלּוֹ עבודת ה', הבאה לידי ביטוי בתפילה, היא מעשה המחזק את ההבנה כי אנו תלויים בקב"ה ובחסדיו ולפיכך מבינים כי אנו שייכים לו. וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר עוֹד, וּלְכָךְ הַתְּפִלָּה הִיא עֲבוֹדָה גְּמוּרָה, שֶׁמּוֹרָה שֶׁהָאָדָם נִתְלָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְכָךְ הוּא שֶׁלּוֹ עבודת ה', הבאה לידי ביטוי בתפילה, היא מעשה המחזק את ההבנה כי אנו תלויים בקב"ה ובחסדיו ולפיכך מבינים כי אנו שייכים לו. . (נתיבות עולם, נתיב העבודה פרק א)

לכל מחלה תרופה משלה, אך התפילה מועילה לכל דבר. התפילה מועילה לחולה שמתפלל כדי להתרפא, ולמי שנתחייב מיתה כדי להצילו ממוות. זוהי תרופה מצוינת, ללא תופעות לוואי שליליות.

וּמִצְוַת הַתְּפִלָּה, הַסְּגוּלָּה הַמְּיוּחֶדֶת אֲשֶׁר לָהּ מִצַּד עַצְמָהּ הוּא עִנְיָן כּוֹלֵל שֶׁהוּא מוֹעִיל לְכָל הַדְּבָרִים ייחודה של התפילה שהיא מועילה לכל דבר. , שֶׁהֲרֵי נִמְצָא אוֹתָהּ שֶׁתּוֹעִיל לִרְפוּאוֹת הַחוֹלִים, כְּמוֹ שֶׁהוֹעִילָה לְחִזְקִיָּה המלך, לרפא אותו ממחלתו האנושה. "שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ וגו' הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית ה'" (מלכים ב כ, ה). וְתוֹעִיל לְהַצִּיל מִמָּוֶת, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה "הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם" וגו' (דברים ט, יד) וְנִצּוֹלוּ ניצלו. בִּתְפִלַּת מֹשֶׁה... וְאִם כֵּן הַתְּפִלָּה הִיא כְּמוֹ הַצֳּרִי הַכּוֹלֵל צמח מרפא שתועלתו כללית. הַהוּא, מוֹעִיל לְכָל הֶחֳלָיִים מחלות. וּלְכָל הָאֲרָסִים סוגי ארס. הֵן חַם וְהֵן קַר, לֹא כִּשְׁאָר מִינֵי הַתַּרְיָא"ק, שֶׁהֵם מוֹעִילִים לָחֳלָאִים פְּרָטִיִּים מסוימים. בִּלְבַד. (ספר העיקרים, פרק כ)