כאשר עובדות וידע מגובים בראיות ברורות ומוצקות, אפשר וראוי להשתמש בידע זה, גם אם מקורו באדם שאינו ראוי מצד עצמו.

וְטַעַם כָּל אֵלּוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת מתי יראו את הירח בתחילת כל חודש. , וּמִפְּנֵי מָה מוֹסִיפִים מִנְיָן זֶה וּמִפְּנֵי מָה גּוֹרְעִים מוסיפים כמה שעות או רגעים על ימי החודש, או מפחיתים את מספר השעות מימי החודש. , וְהֵיאָךְ כיצד. נוֹדַע כָּל דָּבָר וְדָבָר מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים מסקנות העולות מתורות האסטרונומיה והגיאומטריה. , וְהָרְאָיָה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, הִיא חָכְמַת הַתְּקוּפוֹת וְהַגִּימַטְרִיּוֹת שֶׁחִבְּרוּ בָּהּ חַכְמֵי יָוָן סְפָרִים הַרְבֵּה וְהֵם הַנִּמְצָאִים עַכְשָׁיו בְּיַד הַחֲכָמִים. אֲבָל הַסְּפָרִים בנושאים האלה. שֶׁחִבְּרוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בִּימֵי הַנְּבִיאִים מִבְּנֵי יִשָּׂשכָר לֹא הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים מסקנות העולות מתורות האסטרונומיה והגיאומטריה. בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת הֵם שֶׁאֵין בָּהֶם דּוֹפִי פגם. וְאִי אֶפְשָׁר לְאָדָם לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם לערער את נכונותן. , אֵין חוֹשְׁשִׁין מקפידים. לַמְּחַבֵּר בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתוֹ נְבִיאִים בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתָם גּוֹיִם, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנִּתְגַּלָּה טַעֲמוֹ וְנוֹדְעָה אֲמִתָּתוֹ בִּרְאָיוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם דּוֹפִי פגם. אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה הָאִישׁ שֶׁאֲמָרוֹ אוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ, אֶלָּא עַל הָרְאָיָיה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה וְהַטַּעַם שֶׁנּוֹדַע כל ידע שנסמך על הוכחות ברורות, אנו מקבלים אותו לא מפני שאנו סומכים על מי שקבע זאת, אלא מתבססים על ההוכחות שהביא לדבריו. . (משנה תורה, הלכות קידוש החודש יז, כד)

בני־אדם משקיעים את זמנם ומרצם בהשגת חכמות אנושיות, אך גם מי שלומד את הלוגיקה, המתמטיקה, הפיזיקה, האסטרונומיה והמוסיקה, שואף להגיע לידע על מה שמעבר לקיום האנושי. על־ידי לימוד התורה, ובפרט מפי מלמד שקיבל את הפירושים הנכונים במסורת, אפשר לדעת הרבה על העולם הרוחני ועל האלוקות.

וְדָבָר בָּרוּר הוּא, שֶׁרוֹב תּוֹעֶלֶת שְׁאָר הַחָכְמוֹת אֵינָהּ אֶלָּא לִהְיוֹת סוּלָּם לָזוֹ וְלַחָכְמָה שֶׁקּוֹרִין הֵם אפילו ילד קטן בישראל יודע הרבה על בריאת העולם מתוך לימודו בספר בראשית, ובפרט כשהוא מעמיק בדבר ולומד מאדם שקיבל במסורת על סודות הבריאה ומשמעותה. יְדִיעַת הַבּוֹרֵא החכמות האנושיות הן שלב בדרך להבנת החכמה האלוקית העליונה. , כִּי כְּשֶׁהֵם אפילו ילד קטן בישראל יודע הרבה על בריאת העולם מתוך לימודו בספר בראשית, ובפרט כשהוא מעמיק בדבר ולומד מאדם שקיבל במסורת על סודות הבריאה ומשמעותה. מְבַלִּים יְמֵיהֶם בְּחָכְמַת הַהִגָּיוֹן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בְּדַרְכֵי הַמּוֹפֵת, וְיָבוֹאוּ אַחֲרֵי כֵן לְחָכְמַת הַלִּימּוּדִים, וּמֵהֶם חָכְמַת הַמִּנְיָן וְחָכְמַת הַמִּדּוֹת. הַתּוֹעֶלֶת הַמַּגִּיעָה מֵאֵלּוּ שֶׁיֹּאמַר גּוֹבַהּ הַחוֹמָה אוֹ עוֹמֶק הַבּוֹר, וּכְשֶׁיַּעֲתִיקוּ מֵאֵלּוּ לְחָכְמַת הַגַּלְגַּלִּים, וּבָהּ תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה לָדַעַת תְּנוּעַת הַגַּלְגַּלִּים וְהַחִבּוּר וְהַפֵּרוּד, וְהָאָרֶץ וְהַיִּשּׁוּב, וּלְקוּת הַמְּאוֹרוֹת, וּמִכָּל מָקוֹם אֵין הַתּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד הַיְּגִיעָה, וּכְשֶׁיַּעֲתִיקוּ לְחָכְמַת הַנִּיגּוּן יִהְיֶה הֶעָמָל יוֹתֵר מְרוּבֶּה, וְהַתּוֹעֶלֶת פְּחוּתָה, וְהֵם אפילו ילד קטן בישראל יודע הרבה על בריאת העולם מתוך לימודו בספר בראשית, ובפרט כשהוא מעמיק בדבר ולומד מאדם שקיבל במסורת על סודות הבריאה ומשמעותה. עַצְמָם מוֹדִים כִּי הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה בְּכָל אֵלּוּ שֶׁיָּבוֹאוּ בְּמֶחְקָרָן לַחָכְמָה שֶׁקּוֹרִין מָה שֶׁאַחַר הַטֶּבַע לכל אחת מהחכמות יש מעלותיה ותועלותיה, וכולן כרוכות במאמץ. מי שלומד לוגיקה כדי לדעת דרכי היסק, יכול אחר־כך ללמוד מתמטיקה וגיאומטריה ולערוך חישובים מורכבים, ולאחר מכן ללמוד אסטרונומיה ולדעת ממנה רבות על היקום, וכן לימוד של מוסיקה, הכרוך בעמל רב. אך בסופו של דבר האדם רוצה לדעת מטפיזיקה, על מה שנמצא מעבר לקיום האנושי. , וְהִיא חָכְמַת הָאֱלֹקוּת, וְיַחְקוֹרוּ וְיוֹדוּ בַּשְּׂכָלִים הַנִּבְדָּלִים שֶׁהֵם אפילו ילד קטן בישראל יודע הרבה על בריאת העולם מתוך לימודו בספר בראשית, ובפרט כשהוא מעמיק בדבר ולומד מאדם שקיבל במסורת על סודות הבריאה ומשמעותה. הַמַּלְאָכִים, כִּי יֵשׁ לָהֶם מַעֲלוֹת בַּמְּצִיאוּת, עַד הַגִּיעָם לְעִלַּת הָעִילּוֹת יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה מַלְכוּתוֹ, וְיַחְקְרוּ אֵיךְ נִמְצְאוּ הַבְּרוּאִים מִמֶּנּוּ הפילוסופים שאפו להבין את סודות הבריאה, קיומם של מלאכים ויצורים נעלים ועוד. ... וְהִנֵּה קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל קָרָא בַּיְּצִירָה יוֹתֵר, כִּי יִרְאֶה בַּתּוֹרָה מָה נִבְרָא בְּיוֹם א' וּמָה נִבְרָא בְּיוֹם ב', אִם יִסְתַּכֵּל בָּזֶה וְיִתְחַכֵּם בָּעִנְיָן, וּמִפִּי מְלַמֵּד בַּעַל קַבָּלָה, יֵדַע כִּי הַקּוֹדֵם בַּבְּרִיאָה דַּק מִן הַשֵּׁנִי, וְכִי הוּא נֶאֱצָל מִמֶּנּוּ הפילוסופים שאפו להבין את סודות הבריאה, קיומם של מלאכים ויצורים נעלים ועוד. , וְיֵדַע הַיְּסוֹדוֹת כַּמָּה הֵם אפילו ילד קטן בישראל יודע הרבה על בריאת העולם מתוך לימודו בספר בראשית, ובפרט כשהוא מעמיק בדבר ולומד מאדם שקיבל במסורת על סודות הבריאה ומשמעותה. . (תורת ה' תמימה)

מדעי הטבע הם תוצר של חשיבה אנושית, וזוהי חכמה שצריך להתייחס אליה. החכמה האנושית היא סולם בדרך להבנת החכמה האלוקית, ועל־ידי לימוד מדעי הטבע אפשר להכיר את גדולת בורא העולם. ואולם כאשר דברי חכמי הגויים מנוגדים לאמונה בה', אין להקשיב להם כלל, אלא רק להתבונן כדי לדעת מה להשיב לדבריהם.

מדעי הטבע נכונים ביסודם:

"אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם: 'יֵשׁ חָכְמָה בַּגּוֹיִם' המדעים והחכמה האנושית ראויים להתייחסות רצינית. — תַּאֲמִין" (מדרש, איכה רבתי, ב)... וְכָךְ הֵם דִּבְרֵי הָרַמְבָּ"ם בְּחִבּוּרוֹ: כִּי מָה שֶׁאָמְרוּ חַכְמֵי הָאוּמּוֹת בְּמָה שֶׁהוּא תַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ יֵשׁ לִשְׁמוֹעַ לָהֶם לדברי הרמב"ם אפשר להאמין לדברי חכמי הגויים בכל מה שנוגע לעולם הפיזי, אך מה שנוגע למטפיזיקה, לעולמות הרוחניים, אין לקבל מהם. , כִּי הָיוּ חֲכָמִים בָּעוֹלָם הַטִּבְעִי, אֲבָל מָה שֶׁאָמְרוּ בְּמָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ, שֶׁזֶּהוּ אַחַר הַטֶּבַע, אֵין לִשְׁמוֹעַ לָהֶם לדברי הרמב"ם אפשר להאמין לדברי חכמי הגויים בכל מה שנוגע לעולם הפיזי, אך מה שנוגע למטפיזיקה, לעולמות הרוחניים, אין לקבל מהם. , כִּי הָיוּ חֲכָמִים בָּעוֹלָם הַטִּבְעִי, אֲבָל לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, וְחָכְמָה זֹאת חָכְמָה אֱלֹקִית, אֵין לִשְׁמוֹעַ לָהֶם לדברי הרמב"ם אפשר להאמין לדברי חכמי הגויים בכל מה שנוגע לעולם הפיזי, אך מה שנוגע למטפיזיקה, לעולמות הרוחניים, אין לקבל מהם. (ע"פ מורה הנבוכים ב, כב).

לימוד מדעי הטבע הוא חלק מההכרה בגדולת הבורא, וסולם להבנה מעמיקה יותר של התורה:

וּמָה שֶׁאָמְרוּ נִקְרֵאת חָכְמָה גְּמוּרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין מְחַלֵּק בֵּין חָכְמַת יִשְׂרָאֵל וּבֵין חָכְמַת הָאוּמּוֹת... וְאִם כֵּן מִזֶּה נִרְאֶה, כִּי יֵשׁ לִלְמוֹד חָכְמַת הָאוּמּוֹת, כִּי לָמָּה לֹא יִלְמַד הַחָכְמָה שֶׁהִיא מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ המדרש איננו מבחין בין חכמת הגויים לבין חכמת ישראל. לשתי החכמות הוא קורא חכמה, הנובעת במקורה מן הקב"ה ויש ללמוד אותה. . וְאֵין סְבָרָא לוֹמַר, כִּי אַף שֶׁהַחָכְמָה הִיא חָכְמָה גְּמוּרָה, מִכָּל מָקוֹם אֵין לוֹ לָסוּר מִן הַתּוֹרָה אף שצריך לעסוק כל הזמן בתורה, העיסוק בחכמה האנושית הוא שלב בדרך לחכמת התורה. , כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח)... כִּי הַחָכְמָה הַזֹּאת הִיא כְּמוֹ סוּלָּם לַעֲלוֹת בָּהּ אֶל חָכְמַת הַתּוֹרָה אף שצריך לעסוק כל הזמן בתורה, העיסוק בחכמה האנושית הוא שלב בדרך לחכמת התורה. ... כִּי כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לַעֲמוֹד עַל מַהוּת הָעוֹלָם יֵשׁ לָאָדָם לִלְמוֹד, וּמְחוּיָּב הוּא בָּזֶה כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה הַשֵּׁם הוּא וְיֵשׁ לַעֲמוֹד עֲלֵיהֶם וּלְהַכִּיר עַל יְדֵי זֶה בּוֹרְאוֹ הבנת מהות העולם, היא חלק מההכרה בגדולת הבורא ולפיכך יש ללמוד זאת. ...

אין לשמוע את דברי החכמה האנושית כאשר היא מתנגדת לאמונה:

כְּלַל הָעוֹלֶה מִדְּבָרֵינוּ, כִּי יֵשׁ לְעַיֵּין בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁיּוּכַל לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵיהֶם לַשּׁוֹאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים ראוי ללמוד את חכמות העולם כדי לדעת כיצד להגיב לטענות העולות מהן. (משנה, אבות ב, יד). וְאִם יִמְצָא דָּבָר הָגוּן בְּדִבְרֵיהֶם הַמַּחְזִיק הָאֱמוּנָה יְקַבֵּל, אַךְ מָה שֶׁנִּמְצָא בְּדִבְרֵיהֶם אַף דָּבָר קָטוֹן שֶׁהוּא כְּנֶגֶד אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל אוֹ אֲשֶׁר נִמְצָא בְּדִבְרֵי חֲכָמִים ראוי ללמוד את חכמות העולם כדי לדעת כיצד להגיב לטענות העולות מהן. אַף דָּבָר קָטוֹן חַס וְשָׁלוֹם לִשְׁמוֹעַ לָהֶם, אַךְ יִתְבּוֹנֵן בְּשִׂכְלוֹ בלימוד חכמות העולם יש לקבל את מה שמחזק את האמונה, ולדחות את מה שמתנגד לאמונה. עם זה, יש מקום להתבונן בדברים כדי לדעת מה להשיב על כך. לְהָשִׁיב עַל דִּבְרֵיהֶם כְּפִי שִׂכְלוֹ בלימוד חכמות העולם יש לקבל את מה שמחזק את האמונה, ולדחות את מה שמתנגד לאמונה. עם זה, יש מקום להתבונן בדברים כדי לדעת מה להשיב על כך. . (נתיבות עולם, נתיב התורה פרק יד)

לימוד של החכמות האנושיות הוא כלי עזר ללימוד התורה, אך האמת נמצאת בתורה בלבד, והיא הנתון הקבוע והמוחלט. יש ללמוד את החכמות והמדעים האחרים מנקודת מבטה של התורה. התורה איננה שוות ערך למדעים האחרים, מפני שכל המדעים שנתגלו בידי אדם הם חכמה אנושית, ואילו תורת אמת היא החכמה האלוקית, המשמשת קנה מידה לכל המדעים.

כל החכמות הן רק עזר ללימוד התורה:

הַתּוֹרָה הִיא הָעִיקָּר וְהַמּוּחְלָט דבר ודאי. , אֵין זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁעָלֵינוּ לְהִתְעַלֵּם מִכָּל הֶכֵּרוּת בִּשְׁטָחִים אֲחֵרִים של ידע ומדע. , אֶלָּא שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת אֶת אֵלּוּ טְפֵלִים לא מרכזיים, חשובים פחות. לְלִימּוּד הַתּוֹרָה. הַתּוֹרָה הִיא אַמַּת הַמִּדָּה לבדיקת נכונותם. לָהֶם, וְהַסַּמְכוּת הַבִּלְעָדִית הִיא תּוֹרַת ה', וְהַשְּׁאָר הֵם חָכְמוֹת בְּנֵי הָאָדָם, וּלְפִי זֶה הֵם בִּלְתִּי מוּשְׁלָמִים החכמות האחרות הן אנושיות ולפיכך בלתי מושלמות. ... הַהַכָּרָה הַנִּלְמֶדֶת מִדִּבְרֵי תּוֹרָה תְּהֵא לָנוּ דָּבָר נָתוּן קָבוּעַ וּמוּחְלָט. שְׁאָר חָכְמוֹת יִהְיוּ רַק מַדְּעֵי עֵזֶר. יֵשׁ לַעֲסוֹק בָּהֶן, רַק אִם יֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְסַיֵּיעַ לְלִימּוּד תּוֹרָה, וְהֵן מִשְׁתַּעְבְּדוֹת כפופות. לָהּ כְּטָפֵל לְעִיקָּר, וְאִילּוּ אֲמִיתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה תְּהֵא לָנוּ בְּגֶדֶר נָתוּן לְלֹא תְּנַאי בלתי־מעורער. ...

התורה היא נקודת המוצא ואמת מידה ללימוד חכמות אחרות:

כָּל מַשָּׂאֵנוּ וּמַתָּנֵנוּ לֹא יְהֵא אֶלָּא בָּהֶם בדברי התורה. , כִּי קְלִיטָתֵנוּ וִיצִירָתֵנוּ הָרוּחָנִית תֵּצֵא מִנְּקוּדַּת הַמַּבָּט שֶׁל הַתּוֹרָה, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא נִקְלוֹט דְּבָרִים שֶׁאֵינָם מַתְאִימִים לָהּ, לֹא נְקַבֵּל דְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מֵהֲנָחוֹת אֲחֵרוֹת וּנְעָרֵב אוֹתָם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. הַתּוֹרָה לֹא תְּהֵא שְׁוַות־עֵרֶךְ בְּצַד מַדָּעִים אֲחֵרִים, כְּאִילּוּ גַּם הִיא מַדָּע בְּמִנְיַין כָּל הַמַּדָּעִים. אַל יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת, שֶׁיֵּשׁ חָכְמָה וֶאֱמֶת יְהוּדִית, וְיַחַד עִמָּהּ וּבְאוֹתָהּ מִידָּה שֶׁל חֲשִׁיבוּת וְסַמְכוּת יֵשׁ גַּם חָכְמוֹת וַאֲמִתּוּיּוֹת לֹא יְהוּדִיּוֹת... אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ בְּטוּחִים שֶׁהַתּוֹרָה הִיא מִשָּׁמַיִם, וְכָל הַמַּדָּעִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ בִּידֵי אָדָם אֵינָם אֶלָּא חָכְמַת לֵב אֱנוֹשׁ, וְהֵם כּוֹלְלִים מַסְקָנוֹת רַק עַל פִּי הֲבָנָתוֹ הַמּוּגְבֶּלֶת בְּיַחַס לְטֶבַע הַדְּבָרִים, כֵּן בְּטוּחִים אֲנַחְנוּ שֶׁיֵּשׁ רַק אֱמֶת אַחַת, וְרַק מַדָּע אֶחָד יְשַׁמֵּשׁ לָנוּ קְנֵה מִידָּה. (פירוש לתורה, ויקרא יח, ד)

יהודי שעוסק בחכמות העולם יכול לעשות זאת כדי שפרנסתו תהיה בשפע, או כאשר הוא יודע להשתמש בחכמות אלו כדי לעבוד את ה'. אם הוא עוסק סתם כך בחכמות העולם הרי זה ביטול תורה, ואף חמור מזה, מכיוון שחכמת הגויים מטמאת את השכל שבנפש האלוקית.

הָעוֹסֵק בְּחָכְמוֹת אוּמּוֹת הָעוֹלָם בִּכְלַל דְּבָרִים בְּטֵלִים יֵחָשֵׁב לְעִנְיַן עֲווֹן בִּיטּוּל תּוֹרָה עיסוק במדעים ובחכמות שאינן חכמות התורה הוא ביטול תורה, שכן בזמן העיסוק בהן היה אפשר ללמוד תורה. , כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּהִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה עיסוק במדעים ובחכמות שאינן חכמות התורה הוא ביטול תורה, שכן בזמן העיסוק בהן היה אפשר ללמוד תורה. (ג, ז). וְעוֹד זֹאת יְתֵרָה טוּמְאָתָהּ שֶׁל חָכְמַת אוּמּוֹת הָעוֹלָם עַל טוּמְאַת דְּבָרִים בְּטֵלִים, שֶׁאֵינוֹ מַלְבִּישׁ וּמְטַמֵּא רַק הַמִּדּוֹת מִיְּסוֹד הָרוּחַ הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹקִית בְּטוּמְאַת קְלִיפַּת נוֹגַהּ מסביב ל'פרי' הקדושה יש כמה 'קליפות', שהקרובה ביותר לפרי היא 'קליפת נוגה', הכוללת את הדברים המותרים בעולם הזה, שאינם מכוּונים לקדושה. עיסוק במדעים איננו בבחינת דברים בטלים סתם, הפוגעים מבחינה רוחנית במידות שבלב בלבד, אלא הוא מעסיק את המוח. שֶׁבִּדְבָרִים בְּטֵלִים הַבָּאִים מִיְּסוֹד הָרוּחַ הָרַע שֶׁבִּקְלִיפָּה זוֹ, בְּנַפְשׁוֹ הַבְּהֵמִית כְּדִלְעֵיל, וְלֹא בְּחִינַת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ, מֵאַחַר שֶׁהֵם דִּבְרֵי שְׁטוּת וּבוֹרוּת, שֶׁגַּם הַשּׁוֹטִים וְעַמֵּי הָאָרֶץ יְכוֹלִים לְדַבֵּר כֵּן. מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּחָכְמַת אוּמּוֹת הָעוֹלָם, הוּא מַלְבִּישׁ וּמְטַמֵּא בְּחִינַת חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת שֶׁבְּנַפְשׁוֹ הָאֱלֹקִית בְּטוּמְאַת קְלִיפַּת נוֹגַהּ מסביב ל'פרי' הקדושה יש כמה 'קליפות', שהקרובה ביותר לפרי היא 'קליפת נוגה', הכוללת את הדברים המותרים בעולם הזה, שאינם מכוּונים לקדושה. עיסוק במדעים איננו בבחינת דברים בטלים סתם, הפוגעים מבחינה רוחנית במידות שבלב בלבד, אלא הוא מעסיק את המוח. ... אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה אוֹתָן קַרְדּוֹם לַחְתּוֹךְ בָּהֶן יש שתי סיבות שמתירות את העיסוק במדעים: א) כדי להשתמש בהן לרכישת מקצוע מפרנס. ב) כדי להשתמש בהן לעבודת ה'. הרמב"ם והרמב"ן ועוד מגדולי ישראל שעסקו בחכמות ובמדעים ידעו להשתמש בהם לעבודת ה'. , דְּהַיְינוּ כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס מֵהֶן בְּרֶיוַח לַעֲבוֹד ה', אוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לַעֲבוֹדַת ה' אוֹ לְתוֹרָתוֹ. וְזֶהוּ טַעֲמוֹ שֶׁל הָרַמְבָּ"ם וְרַמְבָּ"ן ז"ל וְסִיעָתָם שֶׁעָסְקוּ בָּהֶן יש שתי סיבות שמתירות את העיסוק במדעים: א) כדי להשתמש בהן לרכישת מקצוע מפרנס. ב) כדי להשתמש בהן לעבודת ה'. הרמב"ם והרמב"ן ועוד מגדולי ישראל שעסקו בחכמות ובמדעים ידעו להשתמש בהם לעבודת ה'. . (תניא, ליקוטי אמרים פרק ח)

מתוך עיסוק בחכמה האנושית עלולים להגיע לכפירה, ולפיכך רק צדיק בעל אמונה חזקה יכול וצריך לעסוק בחכמות האנושיות. מי שעוסק בפילוסופיה ובחקירה בלי בסיס של אמונה עלול ליפול ונפגע ביראת ה'.

וּבֶאֱמֶת הוּא אִיסּוּר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת מְחַקֵּר חוקר, שעוסק במדעים ובפילוסופיה חַס וְשָׁלוֹם, וְלִלְמוֹד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאֹד הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה, לִלְמוֹד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, כִּי מִי שֶׁנִּכְנָס בְּתוֹךְ הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ חַס וְשָׁלוֹם יָכוֹל לִיפּוֹל שָׁם רק הצדיק יכול ללמוד את החכמות האנושיות, מפני שהאחרים עלולים ליפול רוחנית בעקבות העיסוק בהן. . כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק, שֶׁעַל יְדֵי הָאֶבֶן הַנֶּגֶף הַזֶּה יְכוֹלִין לִיפּוֹל חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר חוקר, שעוסק במדעים ובפילוסופיה וְכָפַר בָּעִיקָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים" (דברים כה, יח), דְּהַיְינוּ שֶׁהוּא רַק נוֹהֵג עַל פִּי חָכְמוֹת וְאֵין לוֹ יִרְאָה כְּלָל בכל חכמה יש פוטנציאל לנפילה רוחנית, והיא מכונה "עמלק", שעניינו הוא שנוהג על־פי ההבנה והידע בלבד, בלי יראת ה'. . אֲבָל הַצַּדִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּים עַל עָמְדּוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה, בִּבְחִינַת: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד). (ליקוטי מוהר"ן תנינא, יט)