בתוך גן העדן היו שני עצים: 'עץ החיים' ו'עץ הדעת'. אדם הראשון אכל מעץ הדעת, וה' שילח אותו מגן עדן כדי שלא יאכל גם מעץ החיים. בזוהר מוסבר שהתורה היא עץ החיים, ומי שדבק בתורה הריהו מחובר לחיים, ואילו העיסוק בעולם הוא עיסוק בעץ הדעת טוב ורע, שסופו מוות. התורה כעץ חיים מתגלה בעיקר בפנימיות התורה ובתורת החסידות.

התורה שמורגש בה האור האלוקי היא 'עץ החיים':

תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב נִקְרֵאת 'עֵץ הַחַיִּים', לְפִי שֶׁלֹּא נִתְלַבְּשָׁה בִּלְבוּשִׁים גַּשְׁמִיִּים כָּל כָּךְ, וְנִרְגָּשׁ בָּהּ הָאוֹר הָאֱלֹקִי במקרא יש פחות עיסוק בדברים גשמיים, לעומת התורה שבעל פה, ולכן מורגש בה יותר אור ה'. עוד יותר מזה הדבר מורגש בפנימיות התורה, תורת הסוד והחסידות, העוסקת בעיקר בעניינים רוחניים ואלוקיים, ומלמדת את האדם כיצד לדבוק בה'. ... וְכָל שֶׁכֵּן בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִתְלַבְּשָׁה בִּלְבוּשִׁים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁהֲרֵי הִיא מְדַבֶּרֶת מֵעִנְיָנִים רוּחָנִיִּים בְּסֵדֶר הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת וּבְעִנְיְנֵי אֱלֹקוּת בִּכְלָל, גַּם הַשֵּׂכֶל וְהַהַשָּׂגָה בָּזֶה הֲרֵי הוּא הַשָּׂגָה רוּחָנִיּוּת וְנִרְגָּשׁ בָּהּ הָאוֹר הָאֱלֹקִי במקרא יש פחות עיסוק בדברים גשמיים, לעומת התורה שבעל פה, ולכן מורגש בה יותר אור ה'. עוד יותר מזה הדבר מורגש בפנימיות התורה, תורת הסוד והחסידות, העוסקת בעיקר בעניינים רוחניים ואלוקיים, ומלמדת את האדם כיצד לדבוק בה'. וְכָל עִנְיָנָהּ הוּא לֵידַע אֶת ה' וְלָבוֹא לִידֵי אַהֲבָה וְיִרְאָה... וּבִפְרָט בְּתוֹרַת הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר הִנְחִילוּנוּ אֲבוֹתֵינוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים נִשְׁמָתָם עֵדֶן זִיכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַמְּגַלִּים וּמְבָאֲרִים גְּדוּלַּת וְרוֹמְמוּת ה' וְכָל עִנְיְנֵי אֱלֹקוּת הַמְּבִיאִים לִידֵי אַהֲבָה וְיִרְאָה, וּמְלַמְּדֵנוּ לָדַעַת אֶת ה' וְאֵיךְ לְעָבְדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה כַּנִּדְרָשׁ וְהַדְּרָכִים הַמְּבִיאִים לָזֶה תורת החסידות מבארת את גדולת הבורא, ואת הדרכים שבהן האדם יכול לדבק בו. ... וְלָכֵן פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הִיא בְּחִינַת 'עֵץ הַחַיִּים', שֶׁהִיא גִּילּוּי אֱלֹקוּת וְהִיא הַמְּבִיאָה לְלֵב שָׁלֵם, הַיְינוּ לְאַהֲבָה וְיִרְאָה שֶׁהוּא הָעִיקָּר בְּכָל עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת...

מצווה ללמוד פנימיות התורה:

וְלָכֵן מִצְוָה וְחוֹבָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִלְמוֹד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה... וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הֲרֵי הוּא מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ, כִּי גַּם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה יִפּוֹל הַנּוֹפֵל... וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בַּלִּימּוּד הַזֶּה, כִּי אִם בְּלִימּוּד הַנִּגְלֶה לְבַד, הֲרֵי הוּא מִתְדַּבֵּק בִּ'מְקוֹם הַמָּוֶת שאיננו מחובר ל'עץ החיים'. ' העיסוק בתורה בלי ללמוד את פנימיות התורה מזיק לאדם, והוא עלול ללמוד תורה שלא כראוי, בלי חיבור לקדושה שבה. ... וְרַק בָּהּ וְעַל יָדָהּ יִזְכֶּה לְאוֹר הַחַיִּים, כִּי הִיא הִיא בְּחִינַת 'עֵץ הַחַיִּים', וְעַל יָדָהּ יָבוֹא לִידֵי אַהֲבָה וְיִרְאָה. (קונטרס עץ החיים, פרק יא)

האריז"ל (רבי יצחק לוריא) גילה חלקים רבים מתורת הנסתר, והבעל שם טוב פירש את הסודות הללו, וגילה כיצד הם שייכים לעבודת ה' של כל יהודי. מכיוון שיש בכל יהודי חלק אלוקי, הרי הוא יכול להאיר את חשכת הלב באור אלוקי.

עִיקַּר אוֹר תּוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שַׁיֶּיכֶת לַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְתוֹרָתוֹ הִיא פֵּרוּשׁ עַל תּוֹרַת הַנִּסְתָּר שֶׁגִּלָּה הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּשְׁעָתוֹ. אֶלָּא שֶׁהָאֲרִיזַ"ל מְדַבֵּר עַל עִנְיָנִים הַשַּׁיָּכִים לָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וּסְפִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הוֹסִיף לְפָרֵשׁ כִּי כָּל זֶה שַׁיָּיךְ גַּם לַעֲבוֹדַת ה' שֶׁל יְהוּדִי מֵעוֹלָם הַשָּׁפֵל האר"י גילה את הסודות כפי שהם קשורים לעולמות העליונים, ואילו הבעל שם טוב גילה כיצד תורת הנסתר מדברת על עבודת ה' של כל יהודי. ... אַךְ הֱיוֹת וְתוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הִיא תּוֹרָה שְׁלֵמָה, הֲרֵי כְּמוֹ שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, כְּמוֹ כֵן הִיא שַׁיֶּכֶת גַּם לְתַחַת כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּלְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי וּבַאֲשֵֶׁר יֵשׁ בּוֹ חֵלֶק אֱלוֹקַה מִמַּעַל, לְהָרִים אוֹתוֹ מִשִּׁפְלוּתוֹ וּלְהָאִיר לוֹ אֶת מַחֲשַׁכֵּי לִבּוֹ בְּאוֹר אֱלוֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. תּוֹרַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מְלַמֶּדְתָּנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ לְהַעֲלוֹת אֶת אוֹר הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר מִכִּסֵּא כָּבוֹד חֻצְּבָה גַּם אֵצֶל יְהוּדִים הַפְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר התורה שגילה הבעל שם טוב שייכת לעליונים ביותר וגם לנמוכים ביותר, וכל יהודי יכול ללמוד ממנה כיצד לגלות את אור הנשמה שבו ולהעלותו. . (נתיבות שלום ח"א, חסידות מאמר א)