כוונת היצר הרע להביא את האדם לידי עצבות, ומתוך כך לא יעבוד את ה'. אדם צריך להבין שיצר הרע מרמה אותו. תגובתו צריכה להיות אי שימת לב למחשבות היצר, ועליו להיזהר מעצבות ככל יכולתו.

יצר הרע מטעה את האדם לפעמים ואומר לו שהוא חטא:

לִפְעָמִים מַטְעֶה הַיֵּצֶר הָרַע לָאָדָם את האדם. וְאוֹמֵר לוֹ שֶׁעָבַר עֲבֵירָה גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא חוּמְרָא בְּעָלְמָא דבר שיש להחמיר בו, אך אינו עברה של ממש. אוֹ שֶׁאֵינָהּ עֲבֵירָה כְּלָל. וְכַוָּונָתוֹ שֶׁיְּהֵא הָאָדָם בְּעַצְבוּת מִכֹּחַ זֶה, וִיבוּטַּל בְּעַצְבוּתוֹ מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ היצר הרע גורם לאדם לחשוב שמעשה לא טוב שעשה הוא חמור מאוד, אף אם מדובר בדבר פעוט ערך, כדי לגרום לו לשקוע בעצבות, וזו תמנע אותו מלעבוד את הבורא. .

כלל גדול בעבודת ה' היא הזהירות מעצבות:

וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהָבִין הָרַמָּאוּת הַזֶּה, וְיֹאמַר לְהַיֵּצֶר הָרַע: אֵינִי מַשְׁגִּיחַ עַל הַחוּמְרָא שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי, שֶׁכַּוָּונָתְךָ לְבַטְּלֵנִי מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְשֶׁקֶר אַתָּה דּוֹבֵר. וְגַם אִם הוּא בֶּאֱמֶת קְצָת חֵטְא, יוֹתֵר יִהְיֶה נַחַת רוּחַ לְבוֹרְאִי שֶׁלֹּא אַשְׁגִּיחַ עַל הַחוּמְרָא שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִי לִגְרוֹם לִי עַצְבוּת בַּעֲבוֹדָתוֹ, אַדְרַבָּא להפך. אֶעֱבוֹד אוֹתוֹ בְּשִׂמְחָה. כִּי זוֹ כְּלָל גָּדוֹל, כִּי אֵין כַּוָּונָתִי בַּעֲבוֹדָתִי לְצוֹרֶךְ עַצְמִי, רַק לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְאִם כֵּן אַף שֶׁלֹּא אַשְׁגִּיחַ עַל הַחוּמְרָא שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לֹא יַקְפִּיד על מעשיי ויכעס. הַבּוֹרֵא עָלַי, כִּי כָּל עִקָּר שֶׁאֵינִי מַשְׁגִּיחַ הסיבה שבשלה איני מרוכז במעשה שעשיתי. הוּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא אֶבָּטֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵיךְ אֶבָּטֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ אֲפִילּוּ רֶגַע אֶחָד על האדם להיות מודע לכוונות יצר הרע ולהתעלם מדבריו. עליו להבין כי התבוססות במחשבה על מעשה החטא עלולה להביא אותו לעצבות ולביטול עבודת הבורא, וזו חמורה בהרבה מעצם המעשה שעשה. . וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזָּהֵר מֵעַצְבוּת כָּל מָה שֶׁיּוּכַל. (צוואת הריב"ש, מד)