menu
small logo

חזור

שמחה

התועלת שמביאה השמחה

השמחה גורמת לאדם לפעול בזריזות ופותחת את לבו, ואילו העצבות מביאה לידי כבדות ועצלות. במאבק בין בני־אדם ינצח הזריז את העצל, גם אם אין הוא חזק כמותו. גם את המלחמה ביצר הרע אפשר לנצח רק מתוך זריזות הנובעת משמחה.

צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ כְּלָל גָּדוֹל, כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּצָּחוֹן לְנַצֵּחַ דָּבָר גַּשְׁמִי, כְּגוֹן שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַמִּתְאַבְּקִים זֶה עִם זֶה לְהַפִּיל זֶה אֶת זֶה, הִנֵּה אִם הָאֶחָד הוּא בְּעַצְלוּת וּכְבֵדוּת יְנוּצַּח בְּקַל בקלות. וְיִפּוֹל, גַּם אִם הוּא גִּבּוֹר יוֹתֵר מֵחֲבֵירוֹ, כָּכָה מַמָּשׁ בְּנִצְחוֹן הַיֵּצֶר אִי אֶפְשָׁר לְנַצְּחוֹ בְּעַצְלוּת וּכְבֵדוּת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵעַצְבוּת וְטִמְטוּם הַלֵּב כְּאֶבֶן העצבות אוטמת את לבו של האדם, ומביאה אותו לידי עצלות וכבדות. , כִּי אִם בִּזְרִיזוּת הַנִּמְשֶׁכֶת מִשִּׂמְחָה וּפְתִיחַת הַלֵּב וְטָהֳרָתוֹ מִכָּל נִדְנוּד דְּאָגָה וְעֶצֶב בָּעוֹלָם אדם שמח, המצליח לפתוח את לבו ולנקותו מכל דאגה ועצבות, הוא זריז. . (תניא, ליקוטי אמרים, פרק כו)

השמחה מביאה את כוחות הנפש הנעלמים לידי גילוי, וכך השמחה פורצת את כל ההגדרות והמגבלות הרגילים. בשעת השמחה יכול אדם להתרומם מעל מגבלותיו וחולשותיו.

הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל טֶבַע הַשִּׂמְחָה הוּא לִפְרוֹץ גָּדֵר, דְּהַיְינוּ כָּל הַגְדָּרָה וְהַגְבָּלָה שֶׁבַּנֶּפֶשׁ... כָּל אָדָם, כַּאֲשֶׁר יִשְׂמַח בְּנַפְשׁוֹ בְּיוֹתֵר בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ, בַּחֲתוּנַּת בְּנוֹ וְכַדּוֹמֶה, אֲזַי מִתְגַּלִּים אֶצְלוֹ כּוֹחוֹת הַצְּפוּנִים וְהַנֶּעֱלָמִים, וּכְמוֹ מִי שֶׁהוּא בַּטֶּבַע אִישׁ בּוֹשֶׁת וְדַק הַטֶּבַע וּמִתְבַּיֵּישׁ לַעֲמוֹד לִפְנֵי אֲנָשִׁים אוֹ לְדַבֵּר לִפְנֵיהֶם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לִפְנֵי גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ, אוֹ שֶׁמִּצַּד דַּקּוּת טִבְעוֹ הוּא בְּהַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת לִפְנֵי כָּל אָדָם, הִנֵּה בְּעֵת הַשִּׂמְחָה יִהְיֶה כְּאַחַד הַגִּיבּוֹרִים וְהַתַּקִּיפִים בְּטִבְעָם, וְיוּכַל לְדַבֵּר בִּפְנֵי כַּמָּה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ כו', וְלֹא יִתְבַּיֵּישׁ כְּלָל וְלֹא יִהְיֶה בְּהַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת כְּלָל, כְּמוֹ אִישׁ הַמְּרוֹמָם בַּטֶּבַע כו'... וְהַיְינוּ לְפִי שֶׁהַשִּׂמְחָה מְבִיאָה אֶת כּוֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ מִן הַהֶעְלֵם אֶל הַגִּילּוּי, עַד שֶׁפּוֹרְצִים אֶת גֶּדֶר הַהַגְבָּלָה הָרְגִילָה. (שמח תשמח, תרנ"ז)