שמחה בעבודת הבורא היא עבודה גדולה וחשובה, עד שמי שאינו עובד את ה' מתוך שמחה ראוי לעונש. השמחה בקיום המצוות כרוכה לעתים בענווה והתבטלות אישית, והן משובחות, ומי ששומר על כבודו העצמי ואינו מוכן לוותר עליו ולשמוח מכל הלב — נחשב חוטא וטיפש.
הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּשְׂמַח אָדָם בַּעֲשִׂיַּית הַמִּצְוָה וּבְאַהֲבַת הָאֵ־ל שֶׁצִּוָּה בָּהֶן, עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה הִיא, וְכָל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִשִּׂמְחָה זוֹ רָאוּי לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ להעניש אותו. שֶׁנֶּאֱמַר: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' מי שאוהב ה' באמת אינו חושב על כבודו האישי במקומות אלה, וכמו דוד המלך שרקד לעיני העם בעת הבאת ארון הקודש, ולא חשב על כבודו האישי כמלך. אֱ־לֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב העונשים הכתובים בתורה באים גם מפני שאין עובדים את ה' מי שאוהב ה' באמת אינו חושב על כבודו האישי במקומות אלה, וכמו דוד המלך שרקד לעיני העם בעת הבאת ארון הקודש, ולא חשב על כבודו האישי כמלך. בשמחה. " (דברים כח, מז). וְכָל הַמֵּגִיס דַּעֲתוֹ וְחוֹלֵק כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וּמִתְכַּבֵּד בְּעֵינָיו בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ חוֹטֵא וְשׁוֹטֶה המתגאה ואינו מוכן לוותר על כבודו ולשמוח נחשב חוטא וטיפש. , וְעַל זֶה הִזְהִיר שְׁלֹמֹה וְאָמַר: "אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ" (משלי כה, ו). וְכָל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ וּמֵקֵל גּוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ הוּא הַגָּדוֹל הַמְּכוּבָּד הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה, וְכֵן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אָמַר: "וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי" (שמואל ב ו, כב), וְאֵין הַגְּדוּלָּה וְהַכָּבוֹד אֶלָּא לִשְׂמוֹחַ לִפְנֵי ה' מי שאוהב ה' באמת אינו חושב על כבודו האישי במקומות אלה, וכמו דוד המלך שרקד לעיני העם בעת הבאת ארון הקודש, ולא חשב על כבודו האישי כמלך. שֶׁנֶּאֱמַר: "הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה' מי שאוהב ה' באמת אינו חושב על כבודו האישי במקומות אלה, וכמו דוד המלך שרקד לעיני העם בעת הבאת ארון הקודש, ולא חשב על כבודו האישי כמלך. " (שם שם, טז). (משנה תורה, הלכות לולב ח, טו)
השמחה פותחת את כל שערי החכמה ורוח הקודש. השמחה בעשיית המצוות גדולה מכל תענוגי העולם הזה.
כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁתִּזְדַּמֵּן לוֹ, מַתָּנָה הִיא שֶׁשָּׁלַח לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּלְפִי רוֹב הַשִּׂמְחָה יִגְדַּל שְׂכָרוֹ מי ששמח יותר זוכה לשכר רב יותר. . וְכֵן גִּילָּה הָרַב הֶחָסִיד הַמְּקוּבָּל מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק אַשְׁכְּנָזִי (הָאֲרִ"י) זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה לְאִישׁ סוֹדוֹ רבי חיים ויטאל. , שֶׁכָּל מָה שֶׁהִשִּׂיג, שֶׁנִּפְתְּחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, בִּשְׂכַר שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בַּעֲשִׂיַּית כָּל מִצְוָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה לְאֵין תַּכְלִית בלי סוף. . וְאָמַר שֶׁזֶּהוּ מָה שֶׁכָּתוּב: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱ־לֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל הנימוק לעונשים הכתובים בפרשת כי תבוא שבספר דברים. " (דברים כח, מז), פֵּירוּשׁ "מֵרוֹב כֹּל הנימוק לעונשים הכתובים בפרשת כי תבוא שבספר דברים. ", מִכָּל מִינֵי תַּעֲנוּג שֶׁבָּעוֹלָם, וּמִכָּל זָהָב וּפָז רַב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת השמחה בעבודת הבורא צריכה להיות גדולה מכל שמחה בתענוג גשמי. . (ספר חרדים, הקדמה)
היהדות איננה דוגלת בעצבות וצער. להפך, אחת ממטרותיה הנעלות היא השמחה. ההתגלות האלוקית שורה בישראל מתוך שמחה בלבד, והתבוננות באמת שבתורה ובמצוותיה תרגש את האדם ותוביל אותו לחיים של שמחה.
