אף שלאחר המוות יש שכר לנשמה בעולם הבא, השכר הזה איננו מפורש בתורה. התורה מבטיחה שכר בעולם הזה אם נקיים את המצוות, ויש כמה טעמים לאי ציון השכר בעולם הבא.
בתורה לא נזכר השכר לנשמה אלא רק השכר בעולם הזה:
לְסַלֵּק מֵעַל תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה כָּל טוֹעֵן וּמְעַרְעֵר, הָאוֹמֵר: יֵשׁ לִי מָקוֹם לָלוּן לטעון. וְלוֹמַר מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּתּוֹרָה עִיקַּר הַשָּׂכָר לַנְּשָׁמָה, אִם כֵּן וַדַּאי אֵין כֹּחַ בְּמִצְווֹת אֵלּוּ לְהַנְחִיל עוֹשֵׂיהֶם הַשָּׂכָר הַנַּפְשִׁי רוחני. לָעוֹלָם הַבָּא, וְתַכְלִית עֲשִׂיָּיתָם אֵינוֹ כִּי אִם לְקַבֵּל הַשָּׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה הֶאָחוּז בְּחֶבְלֵי בּוּז שפל. בתורה לא נזכר שכר לנשמה על עשיית המצוות, אלא רק טובה גשמית בעולם הזה, ויש מי שטועה לחשוב שתכלית עשיית המצוות היא לקבל את השכר בעולם הזה. ...
רמב"ם — הטוב הגשמי מאפשר לימוד תורה וקיום מצוות. השכר האמתי לא הוזכר בתורה כדי שלא יהפוך למניע לקיום המצוות:
דַּעַת הָרַמְבָּ"ם, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַיִּעוּדִים אֵינָן עִיקַּר הַשָּׂכָר, וְכָל הָרָעוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ כָּאן בְּפָרָשָׁה זוֹ הֵם מְדַבְּרִים מֵעִנְיַן הֲסָרַת הַמּוֹנְעִים לְבַד, וְרָצָה לוֹמַר שֶׁאִם תִּשְׁמוֹר מִצְווֹתַי אָסִיר מִמְּךָ כָּל מוֹנְעִים כְּמִלְחָמוֹת וָחֳלָיִים מחלות. וְרָעָב וְיָגוֹן בְּאוֹפֶן שֶׁתּוּכַל לַעֲבוֹד אֶת ה' בְּלֹא שׁוּם מוֹנֵעַ, אֲבָל עִיקַּר הַשָּׂכָר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ נִזְכָּר כָּאן כְּדֵי שֶׁיַּעֲבוֹד אֶת בּוֹרְאוֹ לִשְׁמָהּ, וְלֹא מֵחֲמַת הַשָּׂכָר הַהוּא אוֹ מִיִּרְאַת הָעוֹנֶשׁ השכר העיקרי על המצוות הוא השכר הרוחני בעולם הבא. ההבטחות באשר לשפע גשמי אינן אלא הבטחה למנוע מהאדם הפרעות בלימוד תורה וקיום מצוותיה. השכר הרוחני לא הוזכר בתורה, כדי שעבודת הבורא לא תהיה למען השכר או מפחד מעונש, אלא לשם קיום רצון ה'. ...
אבן עזרא — שכר רוחני הוא מושג מופשט וקשה להבנה להמון העם:
דַּעַת רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא... לְפִי שֶׁקָּשֶׁה לְצַיֵּיר אוֹתוֹ שָׂכָר, כִּי הַגַּשְׁמִי לֹא יַשִּׂיג עִנְיַן הָרוּחָנִי, עַל כֵּן הֶעֱלִימָה הַתּוֹרָה דָּבָר עָמוֹק זֶה מִן הֶהָמוֹן, מֵרוֹב קוֹצֶר דַּעֲתָם ההמונים אינם מסוגלים להבין מהו שכר רוחני, מאחר שהם מרוכזים בגשמיות, ולכן דיברה התורה רק על השכר הגשמי, המובן לכול. ...
רבנו בחיי — השכר הגשמי הוא המפליא יותר, ולכן דיברה בו התורה:
דַּעַת רַבֵּינוּ בַּחְיֵי הַזָּקֵן רבנו בחיי אבן פקודה. ... שֶׁכָּל הַיִּעוּדִים שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע, שֶׁאֵין זֶה דָּבָר טִבְעִי שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂים הַמִּצְווֹת וְיִכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הָאָרֶץ כְּשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, אָמְנָם מָה שֶׁתַּעֲלֶה הַנֶּפֶשׁ לִמְקוֹם חוּצְּבָהּ זֶהוּ דָּבָר טִבְעִי אֶל הַנְּשָׁמָה וְאֵין זֶה בְּדֶרֶךְ פֶּלֶא שכר רוחני הוא דבר טבעי והגיוני לנפש שהיא רוחנית. דווקא שינוי והתאמה של חוקי הטבע, כמו ירידת גשמים בהתאמה לקיום המצוות, הוא מופלא יותר, ולכן דיברה עליו התורה. ...
רבי יהודה הלוי ורבנו ניסים — בתוך השכר הגשמי נרמז גם עיקרו של השכר הרוחני - דבקות בה':
מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם" (ויקרא כו, יב) "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם" (שם שם, יא), שֶׁזֶּהוּ דִּיבּוּק הַשְּׁכִינָה אֶל יִשְׂרָאֵל אֲפִילּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהַנְּשָׁמָה נִסְתַּבְּכָה עִם הַחוֹמֶר בפרשת בחוקותי שבספר ויקרא, העוסקת בשכר ועונש גשמיים, נאמרו גם פסוקים אלה, על נוכחות הקב"ה בעם ישראל. הקשר לבורא הוא השכר הרוחני העיקרי, ומתקיים גם בעולם הבא, לאחר המוות, אך גם בעולם הזה בעוד הנשמה בגוף. , קַל וָחוֹמֶר שֶׁתִּהְיֶה דְּבֵיקָה אֶל הַשְּׁכִינָה אַחַר הִפָּרְדָה מִן הַחוֹמֶר בפרשת בחוקותי שבספר ויקרא, העוסקת בשכר ועונש גשמיים, נאמרו גם פסוקים אלה, על נוכחות הקב"ה בעם ישראל. הקשר לבורא הוא השכר הרוחני העיקרי, ומתקיים גם בעולם הבא, לאחר המוות, אך גם בעולם הזה בעוד הנשמה בגוף. . הִנֵּה כָּל מָה שֶׁיִּעֲדוּ הַדָּתוֹת הַמְּזוּיָּפוֹת אַחַר הַמָּוֶת יִעֲדָה הַתּוֹרָה לָנוּ גַּם בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהַנְּבוּאָה הַמְּצוּיָה בֵּינֵינוּ תּוֹכִיחַ החידוש הגדול הוא שהדבקות בה' יכולה להתקיים גם בעולם הגשמי, ולא רק אחרי המוות. ביטוי לכך הוא הנבואה, שהיא קשר של אדם בעולם הגשמי עם הקב"ה. . וְזוֹ הַדֵּעָה תִּמָּצֵא גַּם כֵּן בִּתְשׁוּבַת הֶחָבֵר בספר "הכוזרי" של רבי יהודה הלוי. לְמֶלֶךְ הַכּוֹזָר בְּסוֹף מַאֲמָר א' מִסִּפְרוֹ, וְהֶחֱזִיק בְּדֵעָה זוֹ רַבֵּינוּ נִיסִּים גירונדי (הר"ן), בדרשותיו. בַּדְּרָשׁ הֶחָדָשׁ.
רבי יוסף אלבו ורמב"ן — השכר הגשמי נזכר בתורה מפני שהוא שווה לכולם והתורה פונה אל הכלל:
כָּל הַיִּעוּדִים הַנִּזְכָּרִים בַּתּוֹרָה הֵם לִכְלָלוּת הָאוּמָּה, כִּי הָעוֹלָם נִידּוֹן אַחַר רוּבּוֹ ציוויי התורה והבטחותיה פונות אל כלל האומה, והשכר הגשמי המוזכר בה הוא זה השווה לכול ומשפיע על הכלל בשווה - גשמים, הצלחה חקלאית ושלום. , וְיִעוּד הַגְּשָׁמִים וְהַתְּבוּאָה וְהַשָּׁלוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם יִהְיֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד, אֲבָל שָׂכָר הַנַּפְשִׁי לָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ לִכְלָלוּת הָאוּמָּה אֶלָּא כָּל אִישׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ נִידּוֹן שָׁם עַל פִּי מַעֲשָׂיו השכר הנפשי בעולם הבא הוא אישי, על פי מעשיו של כל אחד, ולכן לא הוזכר בתורה. ... וְדֵעָה זוֹ הִיא בְּסֵפֶר עִקָּרִים וּבָרַמְבָּ"ן. (כלי יקר ויקרא כו, יב)
