ה' מוכיח אותנו כדי שנלך בדרך ישרה. המכות שהוא נותן לנו הן מתוך אהבתו אלינו. מי שאיננו אוהב את ה' מסלק מעל עצמו את התוכחה.

רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח: "מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ אל תתעב את המוסר והתוכחות שה' נותן לך. " (משלי ג, יא). כַּמָּה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה לְהוֹכִיחַ אוֹתָם וּלְהַנְהִיגָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, כְּמוֹ אָב שֶׁאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, וּמִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ אֵלָיו יֵשׁ בְּיָדוֹ שַׁרְבִיט מקל. תָּמִיד לְהַנְהִיגוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, שֶׁלֹּא יִסְטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה את מי שה' אוהב הוא מוכיח, כמו אב שרוצה בטובת בנו. " (שם שם, יב). וּמִי שֶׁלֹּא אוֹהֵב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשׂוֹנֵא אוֹתוֹ, הוּא מְסַלֵּק מִמֶּנּוּ תּוֹכָחָה, וּמְסַלֵּק מִמֶּנּוּ אֶת הַשַּׁרְבִיט. (זוהר ח"ג קיד, ב)

לא רק קללות ועונשים נועדו להחזיר את העם בתשובה, אלא גם הברכות והשכר הטוב. כאשר אנו מקבלים את הטוב מה', ומכירים את גדולתו, מבינים אנו את עומק הפגיעה שבמרידה נגדו.

משל לעונש מקורי שנתן המלך לאיש פשוט שביזה אותו:

מָשָׁל לְאִישׁ כְּפָר אֶחָד שֶׁמָּרַד בַּמֶּלֶךְ, שֶׁהִכָּה וְרָגַם אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, וּמִיָּד עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ לְרֹאשׁ וְהֶעֱלָהוּ מִמַּדְרֵיגָה לְמַדְרֵיגָה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, וְכָל מָה שֶׁהֵיטִיב הַמֶּלֶךְ עִמּוֹ יוֹתֵר איש פשוט שביזה פסל בדמות המלך, והמלך הפך את האיש הפשוט לאדם חשוב. ככל שעלה במדרגתו, הבין כמה חמור היה מעשה הביזיון שעשה. וֶהֱבִיאוֹ לְיוֹתֵר איש פשוט שביזה פסל בדמות המלך, והמלך הפך את האיש הפשוט לאדם חשוב. ככל שעלה במדרגתו, הבין כמה חמור היה מעשה הביזיון שעשה. מַדְרֵיגָה וְרָאָה יוֹתֵר איש פשוט שביזה פסל בדמות המלך, והמלך הפך את האיש הפשוט לאדם חשוב. ככל שעלה במדרגתו, הבין כמה חמור היה מעשה הביזיון שעשה. כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ וּמְשָׁרְתָיו וְהַנְהָגוֹתָיו, הָיָה יוֹתֵר איש פשוט שביזה פסל בדמות המלך, והמלך הפך את האיש הפשוט לאדם חשוב. ככל שעלה במדרגתו, הבין כמה חמור היה מעשה הביזיון שעשה. צַעַר לָזֶה שֶׁהָיָה בֶּן כְּפָר בְּזָכְרוֹ שֶׁמָּרַד נֶגֶד הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הָרַחֲמָן הַזֶּה, וּמָה שֶׁהָיָה רָאוּי לְעוֹנֶשׁ הוּא מֵטִיב עִמּוֹ יוֹתֵר איש פשוט שביזה פסל בדמות המלך, והמלך הפך את האיש הפשוט לאדם חשוב. ככל שעלה במדרגתו, הבין כמה חמור היה מעשה הביזיון שעשה. . וְהַמֶּלֶךְ עָשָׂה בְּכַוָּונָה מְכוּוֶּנֶת, שֶׁאִם הָיָה מְמִיתוֹ הָיָה צַעַר לְפִי שָׁעָה וְתוּ לֹא, מָה שֶׁאֵין כֵּן בַּדֶּרֶךְ הַנִּזְכֶּרֶת לְמַעְלָה מִצְטַעֵר כָּל יָמָיו, וּמוֹסִיף תָּמִיד כְּשֶׁעוֹלֶה לְיוֹתֵר איש פשוט שביזה פסל בדמות המלך, והמלך הפך את האיש הפשוט לאדם חשוב. ככל שעלה במדרגתו, הבין כמה חמור היה מעשה הביזיון שעשה. גְּדוּלָּה מוֹסִיף יוֹתֵר איש פשוט שביזה פסל בדמות המלך, והמלך הפך את האיש הפשוט לאדם חשוב. ככל שעלה במדרגתו, הבין כמה חמור היה מעשה הביזיון שעשה. צַעַר עַל צַעֲרוֹ, אֵיךְ מְלָאוֹ לִבּוֹ לִמְרוֹד עֵינֵי כְּבוֹדוֹ אם היה המלך הורג אותו מיד, זה היה צער למעט זמן, ועכשיו שהוא עלה במדרגתו, צערו הפנימי הוא צער תמידי, שגובר ככל שהוא עולה בדרגה ומכיר את המלך מקרוב יותר. .

הנקמה והעונש באים בדרך של רחמים:

וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "אֵ־ל נְקָמוֹת ה'" (תהלים צד, א), רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁנִּקְמוֹת ה' הוּא עַל יְדֵי מִדַּת הָרַחֲמִים שֶׁלֹּא כְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וְהוּא כִּי "אֵ־ל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ" רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁהַנְּקָמָה הוּא בְּמָה שֶׁהוֹפִיעַ לוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ, וּבִרְאוֹתוֹ גְּדוּלַּת הַמֶּלֶךְ וּבְזָכְרוֹ שֶׁמָּרַד נֶגֶד מֶלֶךְ זֶה אֵין לְךָ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה א־ל הוא שמו של ה' כפי שהוא מתגלה במידת החסד, ודווקא כאשר ה' מתגלה ("הופיע") זוהי הנקמה והצער של מי שמרד במלכות ה', שכן אז הוא מבין עד כמה חמור המעשה שלו. . (כתר שם טוב, קח)