menu
small logo

חזור

צדקה

מעלת הצדקה

בניגוד לכל המצוות, שבהן משתתפים כמה מחלקי הנפש, הצדקה משתפת את כל הנפש במצווה. כדי להרוויח את הכסף השתמש האדם בכל חלקי נפשו, והיה יכול לקנות בכסף זה את כל צורכי הנפש, ולכן הצדקה מעלה את הנפש כולה. בצדקה יש עוד עניין, שכל מעשה ומעשה של צדקה מוסיף בזיכוך הנפש ובתוספת חיות אלוקית.

בנתינת צדקה באים לידי ביטוי כל כוחות הנפש:

הַצְּדָקָה הִיא עִקַּר הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, וְעוֹלָה עַל כֻּלָּנָה כל המצוות. , שֶׁכֻּלָּן הֵן רַק לְהַעֲלוֹת נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית לַה' אפילו מי שנותן לצדקה כסף שלא עבד עליו בכל כוחות נפשו, הרי בכסף שהוא נותן לצדקה היה יכול לקנות דברים שבהם היה יכול להחיות את נפשו, ומכיוון שהוא נותן לה' את הכסף, הרי זה כמי שנותן את חייו. , שֶׁהִיא הִיא הַמְּקַיֶּימֶת אוֹתָן וּמִתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶן התכלית של כל המצוות היא העלאת נפשו של האדם לה'. לִיכָּלֵל בְּאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלוּבָּשׁ בָּהֶן התכלית של כל המצוות היא העלאת נפשו של האדם לה'. . וְאֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהּ כָּל כָּךְ כִּבְמִצְוַת הַצְּדָקָה, שֶׁבְּכָל הַמִּצְוֹת אֵין מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן התכלית של כל המצוות היא העלאת נפשו של האדם לה'. רַק כֹּחַ אֶחָד מִנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה לְבַד, אֲבָל בַּצְּדָקָה שֶׁאָדָם נוֹתֵן מִיְּגִיעַ כַּפָּיו, הֲרֵי כָּל כֹּחַ נַפְשׁוֹ הַחִיּוּנִית מְלוּבָּשׁ בַּעֲשִׂיַּת מְלַאכְתּוֹ אוֹ עֵסֶק אַחֵר שֶׁנִּשְׂתַּכֵּר בּוֹ מָעוֹת אֵלּוּ, וּכְשֶׁנּוֹתְנָן לִצְדָקָה הֲרֵי כָּל נַפְשׁוֹ הַחִיּוּנִית עוֹלָה לַה' אפילו מי שנותן לצדקה כסף שלא עבד עליו בכל כוחות נפשו, הרי בכסף שהוא נותן לצדקה היה יכול לקנות דברים שבהם היה יכול להחיות את נפשו, ומכיוון שהוא נותן לה' את הכסף, הרי זה כמי שנותן את חייו. . וְגַם מִי שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִיְּגִיעוֹ מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּבְמָעוֹת אֵלּוּ הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת חַיֵּי נַפְשׁוֹ הַחִיּוּנִית, הֲרֵי נוֹתֵן חַיֵּי נַפְשׁוֹ לַה' אפילו מי שנותן לצדקה כסף שלא עבד עליו בכל כוחות נפשו, הרי בכסף שהוא נותן לצדקה היה יכול לקנות דברים שבהם היה יכול להחיות את נפשו, ומכיוון שהוא נותן לה' את הכסף, הרי זה כמי שנותן את חייו. .

ככל שנותנים צדקה פעמים רבות יותר, הנפש מזדככת ונוספים חיים בשכינה:

אַךְ גַּם... אֵלֶיהָ.לִהְיוֹת מַעֲשֵׂה... הוּא.כְּמוֹ שֶׁכָּתַב... הַמַּעֲשֶׂה.הִנֵּה מִקְרָא... כֻּלָּם".אַךְ גַּם זֹאת מָצָאנוּ רָאִינוּ בַּעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה מַעֲלָה פְּרָטִית גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיהָ, לִהְיוֹת מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה נַעְשֵׂית בִּפְעָמִים רַבּוֹת, וְכָל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח, וְלֹא בְּפַעַם אַחַת וּבְבַת אַחַת, גַּם כִּי הַסַּךְ הַכּוֹלֵל אֶחָד הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבָּ"ם ז"ל בְּפֵירוּשׁ הַמִּשְׁנָה שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "וְהַכֹּל לְפִי רוֹב הַמַּעֲשֶׂה" (משנה אבות, ג, טו). וְהִנֵּה, מִלְּבַד כִּי הָרַמְבָּ"ם ז"ל בֵּיאֵר הֵיטֵב טַעֲמוֹ וְנִימּוּקוֹ כְּדֵי לְזַכֵּךְ הַנֶּפֶשׁ עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּעֲשֶׂה, הִנֵּה מִקְרָא מָלֵא דִּיבֵּר הַכָּתוּב: "פְעֻלַּת... צְדָקָה לְחַיִּים" (משלי יא, יח-יט), דְּהַיְינוּ שֶׁפְּעוּלָּתָהּ וּסְגוּלָּתָהּ לְהַמְשִׁיךְ חַיִּים עֶלְיוֹנִים מֵחַיֵּי הַחַיִּים אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא לְאֶרֶץ הַחַיִּים, הִיא שְׁכִינַת עוּזֵּינוּ, שֶעָלֶיהָ נֶאֱמַר: "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נחמיה ט, ו). (תניא, ליקוטי אמרים, פרק לז; אגרת הקודש, כא)