פרנסת העני מועילה לא לעני בלבד, אלא גם לנותן. לפני שמידת הדין באה לעולם ה' נותן מתנה לאדם שהוא אוהב — לפרנס עני, וכך כאשר תופיע מידת הדין בעולם, תהיה לנותן זכות והגנה מפניה.

בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת הָאָדָם — שׁוֹלֵחַ לוֹ דּוֹרוֹן, וּמִיהוּ? הֶעָנִי, כְּדֵי לִזְכּוֹת בּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁזּוֹכֶה בּוֹ, הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד שֶׁנִּמְשָׁךְ מִצַּד הַיָּמִין, וּפוֹרֵס עַל רֹאשׁוֹ וְרוֹשֵׁם אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיָּבֹא הַדִּין לָעוֹלָם, אוֹתוֹ הַמַּשְׁחִית יִזָּהֵר בּוֹ, וּמֵרִים עֵינָיו וְרוֹאֶה אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם, וְאָז מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ וְנִזְהָר עָלָיו, מִשּׁוּם כָּךְ מַקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמָה שֶׁיִּזְכֶּה. (זוהר ח"א קד, א)

התורה מצווה אותנו להלוות לעניים, ובעולם יש מי שמלווה ומי שלווה. מדוע אין כל בני־האדם שווים? ומדוע ה' לא נותן בעצמו את הפרנסה לעניים? בכך גומל עמנו הקב"ה חסד — שכן המלווה לעני מרגיל את עצמו במידת החסד, וראוי לקבל מה' טוב.

רָצָה הָאֵ־ל לִהְיוֹת בְּרוּאָיו מְלוּמָּדִים וּמוּרְגָּלִים בְּמִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים, כִּי הִיא מִדָּה מְשׁוּבַּחַת, וּמִתּוֹךְ הֶכְשֵׁר גּוּפָם בַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת יִהְיוּ רְאוּיִים לְקַבָּלַת הַטּוֹבָה ה' ציווה עלינו להלוות כסף לעניים, כדי שנתרגל למידת החסד, שהיא מידה משובחת, וכך נהיה ראויים לקבל את הטוב מה'. ... וְאִם לֹא מִצַּד שׁוֹרֶשׁ זֶה, הֲלֹא הוּא בָּרוּךְ הוּא יַסְפִּיק לֶעָנִי דֵּי מַחְסוֹרוֹ זוּלָתֵנוּ. אֶלָּא שֶׁהָיָה מֵחַסְדּוֹ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנַּעֲשֵׂינוּ שְׁלוּחִים לוֹ לְזַכּוֹתֵנוּ אם לא היה ה' רוצה להרגיל אותנו במידת החסד, ולזכות אותנו להיות שליחיו, היה מספק בעצמו את צורכי העני. . (ספר החינוך, מצוה סו)

העשיר הנותן צדקה מרוויח יותר מן העני המקבל אותה. העני מרוויח את חיי העולם הזה כאשר הוא מקבל צדקה, אך העשיר מרוויח מהנתינה את חיי העולם הבא.

כַּמָּה גָּדוֹל הַתּוֹעֶלֶת רווח. שֶׁמַּגִּיעַ אֶל הֶעָשִׁיר מִן הֶעָנִי כְּשֶׁנּוֹתֵן לוֹ צְדָקָה, יוֹתֵר מִן הַתּוֹעֶלֶת רווח. שֶׁמַּגִּיעַ לֶעָנִי מִן הֶעָשִׁיר, כִּי תּוֹעֶלֶת רווח. הֶעָנִי עִם הֶעָשִׁיר אֵינוֹ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹבֵר זְמַנּוֹ בְּחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל תּוֹעֶלֶת רווח. הֶעָשִׁיר הוּא שֶׁזּוֹכֶה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (כד הקמח, צדקה)

כאשר אדם נותן לאחרים הוא זוכה לשפע מלמעלה. ה' הוא מקור השפע, והוא נותן כסף לכל מי שנותן צדקה ומעניק לאחרים ממה שיש לו.

הַצְּדָקָה שֶׁהוּא מַשְׁפִּיעַ לַאֲחֵרִים, כָּל אֲשֶׁר נִכְנָס בְּמִדָּה זֹאת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְסַיֵּעַ אֵלָיו מִלְמַעְלָה, וּבְמָה מְסַיֵּעַ אֵלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? בַּמָּמוֹן שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ כל מי שמשפיע לאחרים, ה' עוזר לו ונותן לו כסף, כדי שיוכל להשפיע ולתת עוד. . וְזֶה, כִּי הַמַּשְׁפִּיעַ דּוֹמֶה לְמַעְיָן, כִּי כַּאֲשֶׁר הַמַּעְיָן מְשַׁלֵּחַ מֵימָיו לַמֶּרְחַקִּים כֵּן הַמַּשְׁפִּיעַ לַאֲחֵרִים. לָכֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הוּא מָקוֹר הַמַּשְׁפִּיעַ אֶל הַכֹּל מַשְׁפִּיעַ אֵלָיו כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁפִּיעַ כל מי שמשפיע לאחרים, ה' עוזר לו ונותן לו כסף, כדי שיוכל להשפיע ולתת עוד. , כְּמוֹ שֶׁהַמַּעְיָן כַּאֲשֶׁר מֵימָיו מִתְפַּשְּׁטִים לַחוּץ, הִנֵּה הַמָּקוֹר מַשְׁפִּיעַ אֵלָיו עוֹד מַיִם שֶׁלֹּא יֶחְסַר, וְכָל שֶׁמּוֹסִיף לְקַלֵּחַ הַמַּעְיָן לַחוּץ הַמָּקוֹר יוֹתֵר נוֹתֵן לוֹ ה' הוא מקור השפע לכול, וכשם שהמעיין מקבל את השפע שהוא צריך כאשר הוא משפיע כלפי חוץ, כך מי שנותן לאחרים מקבל מה' את השפע שהוא זקוק לו כדי להמשיך ולתת. , וְאִם אֵין הַמַּעְיָן מַשְׁפִּיעַ לַחוּץ אֵין הַמָּקוֹר נוֹתֵן לוֹ ה' הוא מקור השפע לכול, וכשם שהמעיין מקבל את השפע שהוא צריך כאשר הוא משפיע כלפי חוץ, כך מי שנותן לאחרים מקבל מה' את השפע שהוא זקוק לו כדי להמשיך ולתת. . (נתיבות עולם, נתיב הצדקה א)