צדקה היא הדבר הנכון והצודק. ראשית, כלפי מי שמגיע לו מה שראוי לו, אך במובן שניתן לו בספרי הנבואה — הצדק נעשה עם נפש הנותן, מפני שמי שעושה מעשים טובים נותן לנפשו את המגיע לה.

הַבִּטּוּי "צְדָקָה" גָּזוּר מִן "צֶדֶק". צֶדֶק הוּא לְסַפֵּק לְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת אֶת מָה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ, וְלָתֵת לְכָל נִמְצָא מִן הַנִּמְצָאִים כל אחד מהנבראים. בְּהֶתְאֵם לְמָה שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ. אַךְ בְּסִפְרֵי הַנְּבוּאָה הַחוֹבוֹת הַמּוּטָלוֹת עָלֶיךָ כְּלַפֵּי זוּלָתְךָ, כַּאֲשֶׁר קִיַּמְתָּ אוֹתָן, אֵינָן קְרוּיוֹת צְדָקָה בְּהֶתְאֵם לַמַּשְׁמָעוּת הָרִאשׁוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁאִם אַתָּה מְשַׁלֵּם לַשָּׂכִיר אֶת שְׂכָרוֹ אוֹ פּוֹרֵעַ אֶת חוֹבְךָ אֵין זֶה נִקְרָא צְדָקָה, אֲבָל הַחוֹבוֹת הַמּוּטָלוֹת עָלֶיךָ כְּלַפֵּי זוּלָתְךָ בִּגְלַל מִדַּת אֹפִי טוֹבָה, כְּגוֹן אִחוּי שִׁבְרוֹ שֶׁל כָּל בַּעַל שֶׁבֶר, הֵן קְרוּיוֹת צְדָקָה... מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר אַתָּה נוֹהֵג מִנְהַג אֳפִי הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, אַתָּה נוֹהֵג בְּצֶדֶק כְּלַפֵּי נַפְשְׁךָ הַמְּדַבֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לָהּ בספרי הנביאים משמשת המילה 'צדקה' גם למעשים שאין בהם נתינה של מה שמגיע על־פי הצדק, אלא של מה שמגיע על־פי מידת אופי טובה. נתינה זו היא צדק כלפי נפש האדם, שמקבלת את מה שמגיע לה, לנהוג באנושיות ובחסד. אֶת הַמַּגִּיעַ לָהּ בספרי הנביאים משמשת המילה 'צדקה' גם למעשים שאין בהם נתינה של מה שמגיע על־פי הצדק, אלא של מה שמגיע על־פי מידת אופי טובה. נתינה זו היא צדק כלפי נפש האדם, שמקבלת את מה שמגיע לה, לנהוג באנושיות ובחסד. . (מורה הנבוכים חלק ג, פרק נג)