יש דרכים רבות לתת צדקה, ואף שכל נתינה לעני היא צדקה, בכל־זאת יש כמה וכמה דרגות בנתינה. הטוב ביותר הוא לסייע לאדם שאיבד את פרנסתו למצוא עבודה או להלוות לו כסף לבניית מקור מחיה, כדי שלא יצטרך לבקש נדבות. הדרגה הנמוכה ביותר, היא לתת צדקה בעצב.

שְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת דרגות. יֵשׁ בַּצְּדָקָה זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ: 1) מַעֲלָה גְּדוֹלָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, זֶה הַמַּחֲזִיק בְּיַד יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּךְ המסייע ליהודי שאיבד את מקור פרנסתו. , וְנוֹתֵן לוֹ מַתָּנָה אוֹ הַלְוָאָה אוֹ עוֹשֶׂה עִמּוֹ שׁוּתָּפוּת אוֹ מַמְצִיא מספק. לוֹ מְלָאכָה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת יָדוֹ עַד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת לִשְׁאוֹל לקבץ נדבות. ... 2) פָּחוֹת מִזֶּה, הַנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים וְלֹא יֵדַע לְמִי נָתַן וְלֹא יֵדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח, שֶׁהֲרֵי זוֹ מִצְוָה לִשְׁמָהּ לשם המצווה עצמה, בלי כל כוונות רווח אישי. ... וְקָרוֹב לָזֶה, הַנּוֹתֵן לְתוֹךְ קוּפָּה שֶׁל צְדָקָה בנתינה לקופת צדקה אינן ידועות זהות הנותן וזהות המקבל המסוים. ... 3) פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיֵּדַע הַנּוֹתֵן לְמִי יִתֵּן וְלֹא יֵדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח... 4) פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיֵּדַע הֶעָנִי מִמִּי נָטַל לקח. וְלֹא יֵדַע הַנּוֹתֵן... כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם בּוּשָׁה. 5) פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּיָדוֹ קוֹדֶם שֶׁיִּשְׁאַל ויחסוך ממנו את הבושה שבבקשה. . 6) פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ אַחַר שֶׁיִּשְׁאַל. 7) פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ פָּחוֹת מִן הָרָאוּי בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת מאור פנים. . 8) פָּחוֹת מִזֶּה, שֶׁיִּתֵּן לוֹ בְּעֶצֶב. (משנה תורה, הלכות מתנות עניים י, ז-יד)

הצדקה המעולה היא פרנסת העני בכבוד, אפילו אם אינה נראית כצדקה, אלא שנותנים עבודה למי שמתקשה למצוא עבודה או קונים ממנו סחורה שהוא מתקשה למכור. לעומת זה, מי שיכול לעבוד ואינו רוצה, לא צריך לרחם עליו ולתת לו צדקה.

יֵשׁ צְדָקָה שֶׁאֵינָהּ נִרְאֵית כִּצְדָקָה, וְהוּא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צְדָקָה מְעוּלָּה, כְּגוֹן עָנִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵפֶץ לִמְכּוֹר אוֹ סֵפֶר שֶׁאֵין חֲפֵצִים לִקְנוֹת, וְאָדָם קוֹנֵהוּ מִיָּדוֹ, וְכֵן עָנִי שֶׁחָפֵץ לִכְתּוֹב ספר תורה, תפילין ומזוזות. וְאֵין אֲחֵרִים רוֹצִים לְהַשְׂכִּירוֹ וְהוּא מַשְׂכִּירוֹ, אֵין צְדָקָה לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁהוּא יָגֵעַ בַּכְּתִיבָה וְאַתָּה נוֹתֵן לוֹ רְוָחִים. אֲבָל אִם תִּרְאֶה אִישׁ שֶׁיָּכוֹל לִלְמוֹד וְהוּא מֵבִין, וְסוֹפֵר שֶׁיָּכוֹל לִכְתּוֹב ספר תורה, תפילין ומזוזות. וְאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד וְלִכְתּוֹב לפרנסתם. ספר תורה, תפילין ומזוזות. , אִם תִּתֵּן לָהֶם צְדָקָה קוֹרֵא אֲנִי עֲלֵיהֶם "לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה צדקה שאינה רצויה. " (ישעיהו ה, ז). (ספר חסידים, תתרלה)

יש צדקה קבועה, ויש צדקה שבאה מתוך רחמים. ה' נתן לנו כמה מצוות של חסד, כדי שלא יהיה העני תלוי ברחמיו של העשיר בלבד, אך העשיר צריך להקפיד שיהיה לבו פתוח, וייתן לא רק את שחובה עליו לתת. צירוף של יראת שמים, המאפשרת להרגשת האדם לבוא לידי ביטוי בנתינה לעני, עם קבלת עול מלכות שמים, שתובעת מהאדם לתת בלי קשר להרגשותיו, מאפשר את המחסה המושלם לעני. כאשר צדקה ניתנת כחובה קדושה, אין לעני תחושת בושה, שכן הוא מקבל זאת כמתנה מאת ה'.

המעלה של צדקה קבועה:

צְדָקָה זוֹ, שֶׁאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מַפְרִישׁ בְּדֶרֶךְ 'מַעֲשֵׂר כְּסָפִים' החובה להפריש עשרה אחוזים ממשכורתו של אדם לצדקה, מְהַוָּוה אֶצְלוֹ כְּעֵין מִילּוּי חוֹבָה קְדוֹשָׁה, הַמּוּשְׁרֶשֶׁת עָמוֹק עָמוֹק בְּתוֹדַעְתּוֹ, וְעֶרְכָּהּ עוֹלֶה לְאֵין עֲרוֹךְ בְּהַשְׁוָואָה לְמַעֲשֵׂה חֶסֶד הַנּוֹבֵעַ מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת בַּת רֶגַע, בִּבְחִינַת עֲרַאי שהוא זמני. וּבְפִתְאוֹמִיּוּת.

צדקה קבועה, המעוגנת בשלל מצוות, היא המענה הכולל למחסור:

פָּשׁוּט שֶׁאֵין "מִצְוַת ה' בָּרָה כינוי לתורה שציווייה נקיים ומאירים. " (תהלים יט, ט) מִסְתַּפֶּקֶת בְּכָךְ בנתינה קבועה של מעשר כספים. , וְכֵן כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ" (דברים טו, ח), פְּתַח וַחֲזוֹר וּפְתַח יש לפתוח את היד ולתת פעם אחר פעם. . לְעוֹלָם אַל תִּקְמוֹץ תִּקְפּוֹץ תסגור. אֶת יָדְךָ וְלִבְּךָ מֵאִָחִיךָ עֲנִיֶּיךָ! אוּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרוֹב חֶמְלָתוֹ, לֹא הִפְקִיד אֶת גּוֹרַל עֲנִיָּיו, אַלְמְנוֹתָיו וִיתוֹמָיו בִּידֵי רִגְשׁוֹת חֶסֶד עֲרָאִיִּים כָּאֵלּוּ הקב"ה אינו סומך על נתינה המוּנעת מרגש של חסד ורחמים בלבד, אלא קובע חובות נתינה קבועות. . בְּאֶמְצָעוּת דִּינֵי יוֹבֵל, שְׁבִיעִית, אִיסּוּר רִיבִּית, מַעֲשֵׂר עָנִי, פֵּאָה, שִׁכְחָה וְלֶקֶט מצוות שונות שיש בהן היבט של חסד, צדקה ונתינה. מִיזֵּג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַחֶסֶד עִם יִרְאַת ה' וְהָפַךְ אֶת הַדְּאָגָה לָאוּמְלָלִים וְאַחְזָקָתָם לְחוֹב קָדוֹשׁ בִּלְתִּי נִמְנָע. רַק בְּחָסוּת שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, יִרְאַת שָׁמַיִם עִם עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, יִימָּצֵא מַחֲסֶה מַתְאִים לָעוֹנִי, לַסֵּבֶל וְלַמַּחְסוֹר כאשר לנתינה יש מסגרת קבועה, יש כאן הטמעה של רגש החסד והנתינה בחוקים קבועים המבטיחים את קיומו ושימורו, וכך מספקים מענה לעוני ולמחסור. .

מי שנותן צדקה כמצווה נותן את המתנה לה' והעני מקבל מידיו:

וְאַף גַּם זֹאת, כְּשֵׁם שֶׁבְּאֶמְצָעוּת אַהֲבָה מְמוּזֶּגֶת בְּיִרְאָה זוֹ הוּבְטַח מַתַּן הַצְּדָקָה שֶׁיְּהֵא בִּלְתִּי תָּלוּי בְּהִתְעוֹרְרוּתוֹ אוֹ בְּמַצַּב רוּחַ הַזְּמַנִּי שֶׁל הַנּוֹתֵן עַד קְצֵה גְּבוּל הָאֶפְשָׁרוּת בקביעת חובות נתינה מונע הקב"ה מצב שבו העניים תלויים במצבי רוח משתנים של הנותנים. , כָּך מוּגָּן עַל יְדֵי זֶה גַּם הַמְּקַבֵּל, הַנֶּאֱלָץ לִפְשׁוֹט יָד, מִבִּיזּוּי וְהַשְׁפָּלָה. יְהוּדִי שֶׁמְּקַבֵּל צְדָקָה מִידֵי יְהוּדִי אָחִיו, אֵין הַמַּתָּנָה מַשְׁפִּילָה אֶת עֶרְכּוֹ. כִּי עַל כֵּן אֵין זוֹ מַתָּנָה לֶעָנִי... לֹא מִידֵי הַנּוֹתֵן מְקַבֵּל הֶעָנִי אֶת פַּרְנָסָתוֹ, כִּי אִם יָשָׁר מִיָּדָיו הַמְּלֵאוֹת וְהַפְּתוּחוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מכיוון שהנתינה היא מצווה, ואין היא תלויה בחסדו ורגשותיו של הנותן בלבד, מרגיש העני שהוא מקבל זאת מאת הקב"ה ממש. . (במעגלי שנה ח"ב, עמ' ק)