ישנו שפע א־לוהי בעולם, ובחיי הצדיק מגיע השפע לגופו. לאחר פטירתו ראוי להתפלל על קברו, מפני שעל גופו הטמון שם כבר חל השפע הא־לוהי.

וְלֹא בְּחַיֵּיהֶם בִּלְבַד, כִּי גַּם אַחֲרֵי מוֹתָם, מְקוֹמוֹת קִבְרוֹתֵיהֶם רְאוּיִים לְהִימָּצֵא מפני שמצויות. הַשֶּׁפַע שָׁם בְּצַד מִן הַצְּדָדִים באופן מסוים. . כִּי עַצְמוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר כְּבָר הָיוּ כֵּלִים לָחוּל עֲלֵיהֶם הַשֶּׁפַע הָאֱ־לֹהִי על גופו של הצדיק שורה השפע הא־לוהי בחייו, ולפיכך גם לאחר מותו ראוי להתפלל במקום הקבר, שכן שם התפילה רצויה ומקובלת יותר. , עֲדַיִן נִשְׁאָר בָּהֶם מִן הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד שֶׁיַּסְפִּיק לְכַיּוֹצֵא בָּזֶה להאיר ולהשפיע שפע. . וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תלמוד בבלי, סוטה לד, ב), שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁם, כִּי הַתְּפִלָּה בַּמָּקוֹם הַהוּא תִּהְיֶה רְצוּיָה יוֹתֵר, לְהִימָּצֵא מפני שמצויות. שָׁם גּוּפוֹת אֲשֶׁר חָל עֲלֵיהֶם כְּבָר הַשֶּׁפַע הָאֱ־לֹהִי על גופו של הצדיק שורה השפע הא־לוהי בחייו, ולפיכך גם לאחר מותו ראוי להתפלל במקום הקבר, שכן שם התפילה רצויה ומקובלת יותר. . (דרשות הר"ן, אות ח)

יש חמש מדרגות בהשתטחות על קברי הצדיקים, והגבוהות שבהן הן הבושה וההתבטלות שחש אדם ממפגש עם נפשו של הצדיק, והדבקות של רוחו של האדם ברוחו של הצדיק.

אדם חש בושה מהמפגש עם הצדיק:

מָה שֶׁהוֹלְכִים עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים וּמַכִּירִים אוֹתָם בִּהְיוֹתָם בַּחַיִּים... כִּי אָז הָיָה בְּגֶדֶר הגדרה. גּוּף גַּשְׁמִי וְעַתָּה הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הִיא גם בחייו יכול הצדיק להכיר במחשבותיו הפנימיות של אדם, ובוודאי לאחר מותו כשאיננו קשור למגבלות הגוף. בְּרוּחָנִיּוּתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא גם בחייו יכול הצדיק להכיר במחשבותיו הפנימיות של אדם, ובוודאי לאחר מותו כשאיננו קשור למגבלות הגוף. , יָכוֹל לָבוֹא לִידֵי בּוּשָׁה גְּדוֹלָה וּבִיטּוּל בִּמְצִיאוּת התבטלות פנימית מוחלטת. מַמָּשׁ, שֶׁמִּתְבּוֹשֵׁשׁ מתבייש. מְאוֹד בְּכָל מַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְחָשַׁב עַד הַיּוֹם כִּי גְּלוּיִים הֵמָּה הם. , כִּי הַצַּדִּיק אֲפִלּוּ בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים נוֹדַע לוֹ מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו כַּיָּדוּעַ, וְכָל שֶׁכֵּן הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק אַחֲרֵי הִסְתַּלְּקוּתוֹ כִּי רוּחָנִית הִיא גם בחייו יכול הצדיק להכיר במחשבותיו הפנימיות של אדם, ובוודאי לאחר מותו כשאיננו קשור למגבלות הגוף. ...

הדבקות בנפש הצדיק:

וְעוֹד, כִּי עַל יְדֵי תּוֹקֶף הִתְקַשְּׁרוּת הָאֱמוּנָה בְּנֶפֶשׁ הַצַּדִּיק מִפְּנִימִיּוּת וּנְקוּדּוֹת לְבָבוֹ, וְעַל יְדֵי כֹּחַ הַמְּדַמֶּה צִיּוּר עַל דֶּרֶךְ הָרוּחָנִיּוּת, וְעַל יְדֵי הַבִּיטּוּל הַגָּדוֹל תּוּכַל נַפְשׁוֹ לִידָּבֵק בְּאֵיזֶה פְּרָט מִנֶּפֶשׁ הַצַּדִּיק הַשּׁוֹכֵן שָׁם על־ידי האמונה החזקה בנפש הצדיק, ומחשבה על דמותו בעודו בחיים, אפשר לדבוק בנשמת הצדיק. ... וְזֶהוּ אֱמוּנַת הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר אֲנָשִׁים נוֹסְעִים עַל קִבְרֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם מַשִּׂיגִים כְּלוּם. (קונטרס ההשתטחות, עמ' כ)