בתחילת השנה האדם מקבל את התקציב השנתי של חסד בעולם העליון, אך זרימת החסד לעולם התחתון ודרך הופעתו של החסד הזה נקבעות על־פי התפילות היום־יומיות.

...יוּבַן מָה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים בְּכָל יוֹם רְפוּאָה וּפַרְנָסָה כו', שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִקְצַב בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִכָּל מָקוֹם זֶהוּ רַק בִּכְלָלוּת הַחֶסֶד אֲבָל אֵין בּוֹ עֲדַיִין תּוֹאַר מֵהָעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים אף־על־פי שבראש השנה וביום הכיפורים נקבע התקציב השנתי של החסד לאדם, אין זה עדיין ציור גשמי של חסד, ולכן אנו מתפללים בכל יום על רפואה ופרנסה וכל צורכי האדם. . וּבְכָל יוֹם אָנוּ מְבַקְּשִׁים, שֶׁהַחֶסֶד הַנִּקְצָב לוֹ וְנִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁל אֲצִילוּת יִתְלַבֵּשׁ בְּעִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים הָאֵלּוּ הבקשה והתפילה היום־יומית היא, שמה שנקבע לנו במסגרת התקציב השנתי הרוחני, יגיע אלינו לעולם הזה בצורה שבה אנו זקוקים לו. . (קונטרס "ומעין", מאמר יט, פ"ב)