לכל יהודי שתי נפשות: נפש טובה, ונפש רעה. הנפש הטובה נכנסת בזו הרעה, ושתי הנפשות שוכנות בגוף ובאיבריו.

יש באדם נפש טובה וגם נפש רעה:

הִנֵּה, כַּאֲשֶׁר חָטָא בְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, גָּרַם תַּעֲרוֹבֶת הַזֶּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּלוּל מִטּוֹב וְרַע... וְנִמְצָא, כִּי גַּם בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הָיָה כֵּן כתוצאה מחטא עץ הדעת, התערב הרע בטוב, ואפילו בנפש האדם מצויים טוב ורע. , כִּי הֲלֹא חוּצְּבָהּ מִן אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת רוּחָנִיִּים, שֶׁמֵּהֶם נוֹצְרוּ כָּל הָעֶלְיוֹנִים, וְהֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הַהֲוָיָ"ה... וְזוֹ נִקְרְאָה נֶפֶשׁ הָאָדָם עַצְמוֹ מִצַּד הַטּוֹב מקור נפש האדם מצד הטוב הוא בארבע אותיות השם (י־ה־ו־ה). . וְהִנֵּה, "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים" (קהלת ז, יד), וְהוּא הַנִּקְרָא אָדָם בְּלִיַּעַל, כּוֹלֵל אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, וְאַרְבַּע מַרְאוֹת נְגָעִים, כֵּן כתוצאה מחטא עץ הדעת, התערב הרע בטוב, ואפילו בנפש האדם מצויים טוב ורע. אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הָרָעִים, וּמִשָּׁם נִמְשְׁכָה נֶפֶשׁ רָעָה אֶל הָאָדָם נִקְרָא יֵצֶר הָרַע כנגד הנפש הטובה נמצאת הנפש הרעה, היצר הרע, שגם לה ארבעה יסודות רעים, המקבילים לארבע אותיות השם הקדוש, שמהן נובעת הנפש הטובה. ארבעה יסודות רעים אלה קשורים גם לארבעה סוגי נזק (אבות נזיקין) וארבעה סוגים של מראות צרעת (נגעים). , וּכְשֶׁתִּתְגַּבֵּר נֶפֶשׁ זוֹ עַל נֶפֶשׁ הַטּוֹב מקור נפש האדם מצד הטוב הוא בארבע אותיות השם (י־ה־ו־ה). ָה, יָבוֹאוּ אֵלֶיהָ נְזִיקִין וּנְגָעִים וְחוֹלִי הַנֶּפֶשׁ, וְאִם תִּתְגַּבֵּר יוֹתֵר תְּמִיתֶנּוּ אם הצד הרע גובר על הצד הטוב שבאדם, הדבר מעורר את היסודות הרעים והם מביאים על האדם נזק גשמי ורוחני. .

הנפש הטובה "מתלבשת" בנפש הרעה, ושתיהן "מתלבשות" באיברי הגוף וגידיו:

וְהִנֵּה, נֶפֶשׁ הַטְּהוֹרָה, שֶׁהִיא הַפְּרִי, כְּלוּלָה מִתַּרְיַ"ג אֵיבָרִים וְגִידִים מִתְלַבֶּשֶׁת תּוֹךְ תַּרְיַ"ג אֵיבָרִים וְגִידִין שֶׁל נֶפֶשׁ הַטֻּמְאָה, נֶפֶשׁ הַנִּקְרֵאת קְלִיפַּת הַפְּרִי, וּשְׁתֵּיהֶן יַחַד מִתְלַבְּשׁוֹת בְּתַרְיַ"ג אֵיבָרִים וְגִידִין שֶׁל הַגּוּף בנפש הטהורה, שהיא מרכז האדם, כמו הפרי שהוא העיקר, יש 613 (תרי"ג) חלקים, הנכנסים ו"מתלבשים" בנפש הרעה, הדומה לקליפה העוטפת את הפרי. גם בנפש הרעה מספר זהה של חלקים, ונפש זו (שבתוכה הטובה) נכנסת ומתלבשת בתוך איברי הגוף. , וְנִמְצְאוּ אֵיבְרֵי נֶפֶשׁ הַטְּהוֹרָה תּוֹךְ אֵיבְרֵי נֶפֶשׁ הָרָעָה, וְאֵיבְרֵי נֶפֶשׁ הָרָעָה תּוֹךְ אֵיבְרֵי הַגּוּף בנפש הטהורה, שהיא מרכז האדם, כמו הפרי שהוא העיקר, יש 613 (תרי"ג) חלקים, הנכנסים ו"מתלבשים" בנפש הרעה, הדומה לקליפה העוטפת את הפרי. גם בנפש הרעה מספר זהה של חלקים, ונפש זו (שבתוכה הטובה) נכנסת ומתלבשת בתוך איברי הגוף. . (שערי קדושה, חלק א שער א)

יש לאדם מישראל שתי נפשות, האחת מצד הקליפה והצד האחר, והשנייה היא נפש אלוקית. שתי הנפשות נלחמות זו עם זו כדי לשלוט על הגוף, שהוא בבחינת "עיר קטנה". ניצחונה של הנפש האלוקית מושג בכך שהגוף בטל לגמרי אל הנפש האלוקית. צריך לזכור שגם מטרת הצד האחר אינה אלא לקיים מלחמה ולאתגר את הנפש האלוקית, אך הנפש הבהמית עצמה שמחה כאשר הנפש האלוקית מתגברת עליה.

הנפש השנית אצל בני ישראל היא חלק א־לוה ממעל ממש:

וְנֶפֶשׁ הַשֵּׁנִית הקדושה, האלוקית שמלבד הנפש הבהמית המחיה את הגוף. בְּיִשְׂרָאֵל הִיא חֵלֶק אֱ־לוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ... וְאַף שֶׁיֵּשׁ רִבְבוֹת מִינֵי חִלּוּקֵי מַדְרֵגוֹת בַּנְּשָׁמוֹת, גָּבוֹהַּ עַל גָּבוֹהַּ לְאֵין קֵץ... מִכָּל מָקוֹם, שֹׁרֶשׁ כָּל הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה כּוּלָּם מֵרֹאשׁ כָּל הַמַּדְרֵגוֹת עַד סוֹף כָּל דַּרְגִּין הַמְּלוּבָּשׁ בְּגוּף עַמֵּי הָאָרֶץ וְקַל שֶׁבַּקַּלִּים, נִמְשָׁךְ מִמּוֹחַ הָעֶלְיוֹן שֶׁהִיא חָכְמָה עִילָּאָה כִּבְיָכוֹל על אף החלוקה הפנימית בתוך עם ישראל, שיש מי שנפשו גבוהה מנפש אחר, שורש כל הנשמות אחד הוא חכמתו העליונה של הבורא. ...

מבנה הנפש האלוקית:

וְהִנֵּה, כָּל בְּחִינָה וּמַדְרֵגָה מִשָּׁלֹשׁ אֵלּוּ: נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר בְּחִינוֹת, כְּנֶגֶד עֶשֶׂר סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁנִּשְׁתַּלְשְׁלוּ מֵהֶן... פֵּירוּשׁ: חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת, וְשִׁבְעַת יְמֵי הַבִּנְיָן: חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת לנפש האלוקית עשרה כוחות, המקבילים לשורשם בעשר הספירות העליונות, שהן חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. כו'. וְכָךְ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם שֶׁנֶּחֱלֶקֶת לִשְׁתַּיִם שֵׂכֶל וּמִדּוֹת עשרת כוחות הנפש נחלקים לשניים; כוחות השכל וכוחות הרגש. ... וְעוֹד יֵשׁ לְכָל נֶפֶשׁ אֱ־לֹהִית שְׁלֹשָׁה לְבוּשִׁים, שֶׁהֵם מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁל תַּרְיַ"ג מִצְוֹת הַתּוֹרָה לנפש האלוקית שלושה 'לבושים', כלים לביטוי מחשבה, דיבור ומעשה, הקשורים ללימוד תורה וקיום מצוות, והם מבטאים את כוחותיה הפנימיים של הנפש. ...

מבנה הנפש מהצד האחר:

וְהִנֵּה, "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱ־לֹקִים" (קהלת ז, יד), כִּי כְּמוֹ שֶׁנֶּפֶשׁ הָאֱ־לֹהִית כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת קְדוֹשׁוֹת וּמִתְלַבֶּשֶׁת בִּשְׁלֹשָׁה לְבוּשִׁים קְדוֹשִׁים, כָּךְ הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחְרָא מִקְּלִפּוֹת נוֹגַהּ הַמְּלוּבֶּשֶׁת בְּדַם הָאָדָם כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר כְּתָרִים שֶׁל טוּמְאָה, שֶׁהֵן שֶׁבַע מִדּוֹת רָעוֹת הַבָּאוֹת מֵאַרְבַּע יְסוֹדוֹת רָעִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְשֵׂכֶל הַמּוֹלִידָן הַנֶּחֱלָק לְשָׁלֹשׁ שֶׁהֵן: חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת מְקוֹר הַמִּדּוֹת... כְּשֶׁאָדָם מְחַשֵּׁב בָּהֶן אוֹ מְדַבֵּר אוֹ עוֹשֶׂה הֲרֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁבְּמוֹחוֹ, וְדִבּוּר שֶׁבְּפִיו וְכֹחַ הַמַּעֲשִׂיִּי שֶׁבְּיָדָיו וּשְׁאָר אֵיבָרָיו נִקְרָאִים לְבוּשֵׁי טוּמְאָה...

מלחמת הנפשות על הגוף:

וּכְמוֹ שֶׁשְּׁנֵי מְלָכִים נִלְחָמִים עַל עִיר אַחַת, שֶׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה לְכָבְשָׁהּ וְלִמְלוֹךְ עָלֶיהָ, דְּהַיְינוּ לְהַנְהִיג יוֹשְׁבֶיהָ כִּרְצוֹנוֹ וְשֶׁיִּהְיוּ סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ בְּכָל אֲשֶׁר יִגְזוֹר עֲלֵיהֶם, כָּךְ שְׁתֵּי הַנְּפָשׁוֹת הָאֱ־לֹהִית וְהַחִיּוּנִית הַבְּהֵמִית שֶׁמֵהַקְּלִפָּה נִלְחָמוֹת זוֹ עִם זוֹ עַל הַגּוּף וְכָל אֵבָרָיו, שֶׁהָאֱ־לֹהִית חֶפְצָהּ וּרְצוֹנָהּ שֶׁתְּהֵא הִיא לְבַדָּהּ הַמּוֹשֶׁלֶת עָלָיו וּמַנְהִיגָתוֹ, וְכָל הָאֵבָרִים יִהְיוּ סָרִים לְמִשְׁמַעְתָּהּ וּבְטֵלִים אֶצְלָהּ לְגַמְרֵי וּמֶרְכָּבָה אֵלֶיהָ, וְיִהְיוּ לְבוּשׁ לְעֶשֶׂר בְּחִינוֹתֶיהָ וְשָׁלֹשׁ לְבוּשֶׁיהָ הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ כּוּלָּם בְּאֵבְרֵי הַגּוּף וְיִהְיֶה הַגּוּף כּוּלּוֹ מָלֵא מֵהֶם לְבַדָּם וְלֹא יַעֲבוֹר זָר בְּתוֹכָם חַס וְשָׁלוֹם... אַךְ נֶפֶשׁ הַבְּהֵמִית שֶׁמֵהַקְּלִפָּה רְצוֹנָהּ לְהֶפֶךְ מַמָּשׁ כל אחת משתי הנפשות נלחמת כדי להוביל את הגוף בעקבותיה. הנפש האלוקית רוצה שהאדם יהיה קשור בכל מהותו לקדושה בשכל, רגש, מחשבה, דיבור ומעשה. והנפש הבהמית רוצה את ההפך. , לְטוֹבַת הָאָדָם שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלֶיהָ וִינַצְּחֶנָּה הצד האחר מנסה להתגבר על האדם, אך ניסיונותיו הם בשליחות הבורא, ואם האדם מתגבר על הניסיונות, הרי שהצד האחר עצמו שמח בכך. ... (תניא, ליקוטי אמרים, ב-ט)