לנפש שמות שונים, הרומזים על תפקודיה השונים. שמותיה הן: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. שלושת השמות הראשונים רומזים על הכוחות של חלקי הנפש: תאוות ודחפים, כעס ורגשות, וההבנה, ואילו שני השמות הנוספים רומזים להיותה של הנפש קיימת בקיום נצחי ואי הידמותה לשום דבר נברא אחר.

משמעות השמות נפש, רוח ונשמה:

הַנֶּפֶשׁ לֹא תִּפְעַל אֶלָּא בְּגוּף, כִּי פֹּעַל כָּל נִבְרָא צָרִיךְ אֶל כְּלִי מֵהַכֵּלִים פעולת הנפש היא רק כאשר היא מתלבשת בגוף, מכיוון שכל נברא צריך כלי שדרכו הוא פועל, והגוף הוא הכלי שדרכו הנפש פועלת. , וְכַאֲשֶׁר הִתְחַבֵּר לַגּוּף יֵרָאוּ לָהּ שָׁלֹשׁ כּוֹחוֹת: כֹּחַ הַהַכָּרָה, וְכֹחַ הַכַּעַס, וְכֹחַ הַתַּאֲוָה. וְעַל כֵּן קָרְאָה אוֹתָהּ לְשׁוֹנֵנוּ בִּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת: 'נֶפֶשׁ', וְ'רוּחַ', וּ'נְשָׁמָה'. וְרָמְזָה בְּאָמְרָהּ 'נֶפֶשׁ' אֶל שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ מִתְאַוֶּה... וְרָמְזָה בַּשֵּׁם 'רוּחַ' אֶל שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ כּוֹעֵס... וְרָמְזָה בַּשֵּׁם 'נְשָׁמָה' אֶל שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ מַדָּעִי הנפש באה לידי ביטוי בגוף בשלוש דרכים: כוח התאווה והדחף, שעל שמו היא מכונה 'נפש'; כוח הכעס והרגש 'רוח'; וכוח ההבנה 'נשמה'. ...

משמעות השמות חיה ויחידה:

וְחִבְּרָה הַלָּשׁוֹן לָזֶה שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲחֵרִים: 'חַיָּה', וִ'יחִידָה'. וְקָרְאָה אוֹתָהּ 'חַיָּה', בַּעֲבוּר שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּהַעֲמָדַת בּוֹרְאָהּ לָהּ השם 'חיה' הוא משום שהנפש חיה בקיום נצחי מאת הבורא. , אֲבָל 'יְחִידָה', מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ השם 'חיה' הוא משום שהנפש חיה בקיום נצחי מאת הבורא. דּוֹמֶה בָּאָרֶץ חלק זה בנפש האדם הוא יחיד במינו ואין דומה לו. . (ספר האמונות והדעות מאמר ו)

אף שנפש האדם אחת היא, יש בה כל מיני חלקים ופעולות. כשם שרופא הבא לרפא את הגוף צריך להכיר את חלקי הגוף, כך גם מי שבא לרפא את הנפש ולתקן את מידותיה, צריך להכיר את חלקיה, והם חמישה חלקים: החלק הזן — המחזיק את הגוף והאחראי לכל הפעולות הקשורות בתזונה ובגדילה; החלק המרגיש — האחראי על החושים; החלק המדמה — האחראי על כל הקשור בזיכרון ודמיון; החלק המתעורר — הקשור בדחפים וברצונות; והחלק השכלי.

חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ... א) הַחֵלֶק הַזָּן — מִמֶּנּוּ השגת הדבר שהוא משתוקק אליו, או הדחייה והריחוק ממה שדוחה אותו. הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, הַמַּחֲזִיק, הַמְּעַכֵּל, הַדּוֹחֶה לַמּוֹתָרוֹת דוחה מן הגוף את הפסולת. , הַמְּגַדֵּל, הַמּוֹלִיד בְּדוֹמֶה מערכת הרבייה. , וְהַמַּבְדִּיל הַלֵּחוֹת עַד שֶׁיַּפְרִישׁ מָה שֶׁצָּרִיךְ לְהִזּוֹן בּוֹ וּמָה שֶׁצָּרִיךְ לִדְחוֹתוֹ מפריש את הנוזלים המיותרים. ... ב) וְהַחֵלֶק הַמַּרְגִּישׁ — מִמֶּנּוּ השגת הדבר שהוא משתוקק אליו, או הדחייה והריחוק ממה שדוחה אותו. הַכּוֹחוֹת הָהֵם הַמְּפֻרְסָמִים אֵצֶל הֶהָמוֹן: הָרְאוּת, הַשֵּׁמַע ראייה ושמיעה. , הַטַּעַם, הָרֵיחַ וְהַמִּשּׁוּשׁ, וְהוּא נִמְצָא בְּכָל שֶׁטַח הַגּוּף כוח זה בא לידי ביטוי בכל איברי הגוף. ... ג) וְהַחֵלֶק הַמְּדַמֶּה הוּא הַכֹּחַ אֲשֶׁר יִזְכֹּר רִשּׁוּם רִשּׁוּמִים הַמּוּחָשִׁים אַחַר הֵעָלְמָם מִקִּרְבַת הַחוּשִׁים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, וְיַרְכִּיב קְצָתָם אֶל קְצָתָם, וְיַפְרִיד קְצָתָם מִקְצָתָם, וְלָזֶה יַרְכִּיב זֶה הַכֹּחַ מִן הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, לְעִנְיָנִים שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָם כְּלָל, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, כְּמוֹ שֶׁיְּדַמֶּה הָאָדָם סְפִינַת בַּרְזֶל רָצָה בָּאֲוִיר היכולת לזכור מה שראה, ולדמיין גם דברים שלא ראה. ... ד) וְהַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר הוּא הַכֹּחַ, אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׁתּוֹקֵק הָאָדָם לְדָבָר אֶחָד אוֹ יִמְאֲסֵהוּ, וּמִזֶּה הַכֹּחַ יָבֹא אֶל פְּעֻלּוֹת בַּקָּשַׁת הַדָּבָר וְהַבְּרִיחָה מִמֶּנּוּ השגת הדבר שהוא משתוקק אליו, או הדחייה והריחוק ממה שדוחה אותו. , וּבְחִירַת דָּבָר אֶחָד אוֹ הִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ השגת הדבר שהוא משתוקק אליו, או הדחייה והריחוק ממה שדוחה אותו. : הַכַּעַס וְהָרָצוֹן, הַפַּחַד וְהַגְּבוּרָה, הָאַכְזָרִיּוּת וְרַחְמָנוּת, אַהֲבָה וְשִׂנְאָה, וְהַרְבֵּה מֵאֵלֶּה הַמִּקְרִים הַנַּפְשִׁיִּים רגשות אחרים הקשורים במשיכה ובדחייה. , וְכָל זֶה הַכֹּחַ כָּל אֶבְרֵי הַגּוּף כוח זה בא לידי ביטוי בכל איברי הגוף. ... ה) וְהַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי, הוּא הַכֹּחַ הַנִּמְצָא בָּאָדָם אֲשֶׁר בּוֹ יַשְׂכִּיל, בּוֹ תִּהְיֶה הַהִשְׂתַּכְּלוּת הבנה. , בּוֹ יִקְנֶה הַחָכְמוֹת וּבוֹ יַבְדִּיל בֵּין הַמְּגֻנֶּה וְהַנָּאֶה מִן הַפְּעֻלּוֹת לרכוש חכמה, ולהבחין בין טוב לרע. . (שמונה פרקים, פרק א)