בדרך העברת המסרים מהקב"ה אל העם יש כמה דרכים ודרגות. בת קול — מסר אלוקי המועבר מן השמים ויש הזוכים לשמוע אותו. אורים ותומים — שהיו בזמן המקדש, ובאמצעות האותיות שעליהן הועברו המסרים לבני ישראל. רוח הקודש — שבה האדם מדבר דיבורים שה' שם בפיו, והוא איננו יודע מניין באו דיבורים אלו. ונבואה — שבה מתבטלים חושיו של האדם, והוא רואה את המראות העליונים.
בת קול:
אַרְבַּע מַדְרֵגוֹת הֵן בַּנְּבוּאָה: בַּת קוֹל, אוּרִים וְתוּמִּים לאחר הפסקת הנבואה והאורים ותומים (שהיו בתקופת בית ראשון) קיבלו החכמים בתקופת הבית השני מסרים עליונים באמצעות 'בת קול' שהיו שומעים. , רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, נְבוּאָה. וְכוּלָּן מַדְרֵגוֹת חֲלוּקוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ... וְהִנְנִי מְבָאֵר לְךָ בְּכָאן אַרְבַּע מַדְרֵגוֹת הַלָּלוּ: הָרִאשׁוֹנָה, בַּת קוֹל... זֶה הָיָה נִשְׁמָע תָּמִיד לְחַכְמֵי הַתַּלְמוּד וְלַחֲסִידֵי הַדּוֹרוֹת בִּזְמַן בַּיִת שֵׁנִי, שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת קוֹל אַחַר שֶׁפָּסְקָה הַנְּבוּאָה וּפָסְקוּ אוּרִים וְתוּמִּים לאחר הפסקת הנבואה והאורים ותומים (שהיו בתקופת בית ראשון) קיבלו החכמים בתקופת הבית השני מסרים עליונים באמצעות 'בת קול' שהיו שומעים. .
אורים ותומים:
הַמַּדְרֵגָה הַשֵּׁנִית, אוּרִים וְתוּמִּים, שֶׁהֵם שְׁמוֹת הַקֹּדֶשׁ שֶׁהָיוּ מוֹרִים עַל עֶצֶם אַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה מאז נבנה המשכן במדבר, ועד חורבן הבית הראשון, הועברו מסרים אלוקיים באמצעות האורים והתומים, אך זאת בדרך של שימוש באותיות ולא בהתגלות ישירה ומאירה. ...
רוח הקודש:
הַמַּדְרֵגָה הַשְּׁלִישִׁית, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ... שֶׁיִּמְצָא הָאָדָם בְּעַצְמוֹ לֵב רָחָב, וְיִזְדַּמְּנוּ בְּפִיו דְּבָרִים נִפְלָאִים, וְיַגִּיד הָעֲתִידוֹת וְלֹא יִתְבַּטְּלוּ הַרְגָּשׁוֹתָיו כְּלָל, אֲבָל יוֹצִיא הַדְּבָרִים אדם מגיע למדרגה שבה דבר ה' עובר דרכו, בלי שהרגשתו משתנה, והוא איננו מודע למקור הדברים. מִפִּיו כְּפִי מָה שֶׁיָּשִׂים בְּפִיו רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאַיִן בָּאוּ לוֹ הַדְּבָרִים אדם מגיע למדרגה שבה דבר ה' עובר דרכו, בלי שהרגשתו משתנה, והוא איננו מודע למקור הדברים. .
נבואה:
הַמַּדְרֵגָה הָרְבִיעִית, נְבוּאָה, וְהוּא שֶׁיַּגִּיד הָעֲתִידוֹת בְּבִטּוּל כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו, וְיִשָּׁאֵר מוּפְשָׁט מִן הַחוֹמֶר וְכָל כֵּלָיו, וְיִתְיַחֵד עִם הַשֵּׂכֶל הַזַּךְ לְבַדּוֹ, וְאָז יִרְאֶה הָאוֹר הַבָּהִיר בְּמַרְאוֹת וְדִמְיוֹנוֹת בַּחֲלוֹם אוֹ בְּהָקִיץ נבואה היא אמירת העתיד מתוך שכל זך, שהנביא איננו מרגיש את גופו כלל, והוא מתנבא את מה שהוא קולט כאור ברור, אם בחלום או בשעת ערות. . (פירוש לתורה, דברים לג, ח)