אדם שיש לו המעלות השכליות ומעלות המידות, פורש מדרכי כלל העם, וקושר את דעתו במחשבה על הקב"ה — שורה עליו רוח הקודש. יש תכונות שמונעות את הנבואה, והן הכעס והעצבות, ולפעמים ה' מחליט למנוע מהאדם הראוי לכך את הנבואה.

נבואה — יסוד באמונה:

מִיְּסוֹדֵי הַדָּת לֵידַע לדעת. שֶׁהָאֵ־ל מְנַבֵּא אֶת בְּנֵי הָאָדָם.

התכונות וההכנות הנדרשות לנביא:

וְאֵין הַנְּבוּאָה חָלָה אֶלָּא עַל חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה, גִּבּוֹר בְּמִדּוֹתָיו שולט ביצרו. וְלֹא יְהֵא יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּדָבָר בָּעוֹלָם, אֶלָּא הוּא מִתְגַּבֵּר בְּדַעֲתוֹ עַל יִצְרוֹ תָּמִיד, וְהוּא בַּעַל דֵּעָה רְחָבָה נְכוֹנָה עַד מְאֹד שכל ישר וידיעה רחבה. . אָדָם שֶׁהוּא מְמוּלָּא בְּכָל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַפַּרְדֵּס וְיִמָּשֵׁךְ בְּאוֹתָן הָעִנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָרְחוֹקִים וְתִהְיֶה לוֹ דֵּעָה נְכוֹנָה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כאשר יעסוק בלימוד של החלקים הפנימיים והנסתרים של התורה ויגלה בהם הבנה מעמיקה. , וְהוּא מִתְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ וּפוֹרֵשׁ מִדַּרְכֵי כְּלַל הָעָם הַהוֹלְכִים בְּמַחְשַׁכֵּי הַזְּמַן, וְהוֹלֵךְ וּמְזָרֵז עַצְמוֹ וּמְלַמֵּד נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ מַחֲשָׁבָה כְּלָל בְּאַחַד מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֹא מֵהַבְלֵי הַזְּמַן וְתַחְבּוּלוֹתָיו אין הוא נוהג כשאר בני־אדם העסוקים בענייני העולם. , אֶלָּא דַּעֲתוֹ פְּנוּיָה תָּמִיד לְמַעְלָה קְשׁוּרָה תַּחַת הַכִּסֵּא לְהָבִין בְּאוֹתָן הַצּוּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַטְּהוֹרוֹת, וּמִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוּלָּהּ, מִצּוּרָה רִאשׁוֹנָה עַד טַבּוּר הָאָרֶץ וְיוֹדֵעַ מֵהֶן גָּדְלוֹ הוא עסוק במחשבה על הברואים הרוחניים של הקב"ה ועוצמתם, ומכך הוא מסיק כמה גדול ועצום הקב"ה עצמו. , מִיָּד רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ רוח של קדושה וקשר לקב"ה. שׁוֹרָה עָלָיו.

הנביא מתעלה ונהפך לאיש אחר:

וּבְעֵת שֶׁתָּנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ רוח הקודש. , תִּתְעָרֵב נַפְשׁוֹ בְּמַעֲלַת הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אִישִׁים נפשו של הנביא עולה ומתקרבת לדרגת המלאכים המכונים 'אישים'. , וְיַהֲפוֹךְ לְאִישׁ אַחֵר, וְיָבִין בְּדַעֲתוֹ שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹת שֶׁהָיָה אֶלָּא שֶׁנִּתְעַלֶּה עַל מַעֲלַת שְׁאָר בְּנֵי אָדָם הַחֲכָמִים.

הדברים שמונעים את הנבואה:

מִקְצָת פְּחִיתוּיּוֹת הַמִּידּוֹת מידות פגומות. יִמְנְעוּ הַנְּבוּאָה לְגַמְרֵי. כַּכַּעַס, אָמְרוּ חז"ל. : "כָּל הַכּוֹעֵס, אִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ" (תלמוד בבלי, פסחים סו, ב)... וְכַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן עצבות. ... וּלְשׁוֹן הַחֲכָמִים: "אֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה" (שם, שבת ל, ב).

המנועים מנבואה:

אָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁיֵּשׁ שֶׁהָרָאוּי לִנְבוּאָה, הַמִּתְכּוֹנֵן לָהּ — לֹא יִתְנַבֵּא, וְזֶה עַל־פִּי חֵפֶץ אֱ־לוֹהִי לעתים גם אדם ראוי שהכין עצמו לנבואה אינו זוכה לנבואה, וזה רצון ה'. . בְּעֵינַי, זֶה דּוֹמֶה לַנִּסִּים כֻּלָּם וְנוֹהֵג כְּמִנְהָגָם מניעת נבואה מן הראוי ומוכן לה היא דבר שמעל דרך הטבע. , כִּי הַדָּבָר הַטִּבְעִי הוּא שֶׁכָּל מִי שֶׁרָאוּי מִטֶּבַע בְּרִיאָתוֹ וּמִתְאַמֵּן עַל־פִּי חִנּוּכוֹ וְהוֹרָאָתוֹ עָתִיד לְהִנָּבֵא... אַךְ לֹא יִתָּכֵן לְדַעֲתֵנוּ שֶׁיְּנַבֵּא אֶת אַחַד הַבּוּרִים מִקֶּרֶב הֲמוֹנֵי הָעָם, אֶלָּא בְּמִדָּה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהוּא יְנַבֵּא חֲמוֹר אוֹ צְפַרְדֵּעַ האפשרות שיתנבא אדם שאינו ראוי ומוכן לנבואה, דומה לאפשרות שינבא ה' בעל חיים. . הָעִקָּר שֶׁלָּנוּ הוּא, שֶׁיֵּשׁ הֶכְרֵחַ בְּתִרְגּוּל וּשְׁלֵמוּת, וְאָז תִּהְיֶה הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁיְּכֹלֶת הָאֱ־לוֹהַּ נֶאֱחֶזֶת בָּהּ. (משנה תורה, הלכות יסודי התורה ז, א; שמונה פרקים, פרק ז; מורה הנבוכים ח"ב, פרק לב)