לאחר הפטירה מתייצב האדם למשפט לפני ה' על מעשיו בימי חייו בעולם הזה. הנשמה היוצאת מן העולם איננה יודעת להיכן מוליכים אותה. ואולם אם האדם השתוקק לה' ונמשך אחריו בעולם הזה, תינתן לו האפשרות לעלות למעלה בעקבות תשוקה זו.

בזמן הפטירה האדם איננו יודע להיכן הוא מגיע:

כְּשֶׁמַּגִּיעִי ם הם הַיָּמִים לְהֵעָלוֹת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּם קְרֵבִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת הימים שבהם אדם חי בעולם הזה עולים למשפט לפני ה'. " (מלכים א ב, א). "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת הימים שבהם אדם חי בעולם הזה עולים למשפט לפני ה'. " (בראשית מז, כט). מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר בֶּן אָדָם הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ וְלֹא מִתְבּוֹנֵן עַל מָה הוּא עוֹמֵד, אֶלָּא כָּל יוֹם וָיוֹם חוֹשֵׁב כְּאִלּוּ הוּא הוֹלֵךְ בְּרֵיקָנוּת, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא יוֹדַעַת לְאֵיזוֹ דֶּרֶךְ מַעֲלִים אוֹתָהּ. שֶׁהֲרֵי הַדֶּרֶךְ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְמָקוֹם שֶׁאוֹר הַנְּשָׁמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת מְאִירוֹת, לֹא נִתָּן לְכָל הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּךְ נִמְשָׁךְ לְאַחַר שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ בזמן שהאדם חי בעולם הזה אין הוא מתבונן במה שהוא עושה, ולפני פטירתו אינו יודע לאיזו דרך מוליכים את נשמתו, ואם יעלה למקום שאור הנשמות העליונות מאירות בו. .

אדם שמשתוקק לה' זוכה שנשמתו נמשכת אחרי ה' גם לאחר פטירתו:

בֹּא רְאֵה, אִם בֶּן אָדָם נִמְשָׁךְ אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּתְשׁוּקָתוֹ אַחֲרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַחֲרֵי זֶה כְּשֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, הוּא נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו אחרי הקב"ה. , וְנוֹתְנִים לוֹ דֶּרֶךְ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה אַחַר אוֹתָהּ מְשִׁיכָה שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּרָצוֹן שרצונו נמשך אליה. כָּל יוֹם בָּעוֹלָם הַזֶּה. (זוהר, ח"א צט, ב)