כאשר הורים מלים את בנם עליהם לשמוח שמחה גדולה, ואחרי המילה להתפלל על הילד שתהיה לו נשמה קדושה, ויוכל ללמוד ולקיים את התורה.

כְּשֶׁמֵּבִיא אֶת בְּנוֹ לָמוּל אוֹתוֹ יִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וִיפָאֵר וִישַׁבֵּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ השמחה הרוחנית היא שמחה של דבקות בבורא. עַל אֲשֶׁר זִיכָּהוּ לְבֵן זיכה אותו בבן. וּלְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ... וְיָגֵל וְיִשְׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּלִבּוֹ, שִׂמְחָה רוּחָנִית שֶׁהִיא דְּבֵיקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ השמחה הרוחנית היא שמחה של דבקות בבורא. ... וְיִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ השמחה הרוחנית היא שמחה של דבקות בבורא. תֵּכֶף לְאַחַר הַמִּילָה ברית המילה. , שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ השמחה הרוחנית היא שמחה של דבקות בבורא. לְהַיֶּלֶד לילד. נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד תורה. לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּים . את המצוות. , וִיבָרֵךְ אֶת הַיֶּלֶד, וְכֵן יִתְּנֵהוּ את הבן. לַאֲחֵרִים לְבָרֵךְ אוֹתוֹ. (שני לוחות הברית, מסכת חולין מג-מד)