בתלמוד נאמר כי במהלך ההיריון האדם לומד את התורה כולה, וכאשר הוא בא לאוויר העולם בא מלאך וסוטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה (נדה ל, ב). מדוע צריך האדם ללמוד את התורה כולה אם לאחר מכן הוא שוכח אותה? אלא שאדם אינו יכול להבין את תורת ה' בלי עזר א־לוהי, אך אילו היה זוכר את התורה שלמד, לא היה מקום לשכר ועונש על לימוד התורה. לכן הוא שוכח את כל התורה לפני הלידה, ומשיג אותה מחדש בעמלו.

האדם איננו יכול להבין את התורה בלי סיוע א־לוהי:

זֹאת הַתּוֹרָה הִנֵּה הִיא נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינֵי כָּל חַי, וְאֵין מָבוֹא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אֲדָמָה בָּאַרְצִיּוּת לְהַשִּׂיג מִמֶּנָּה אֲפִילּוּ מְעַט קָט זוּלַת בְּסִיּוּעַ וְעֵזֶר אֱ־לֹהִי התורה היא תורה א־לוהית נשגבה, ובן אנוש איננו יכול להבין אפילו מעט ממנה בלי שה' יעזור לו. ...

הטעם שהאדם שוכח את כל התורה שלמד בתקופת ההיריון:

וְהִנֵּה, אִם הוּא פְּעוּלַּת אֱ־לֹהֵי עוֹלָם אם לימוד התורה היה רק מפני שה' לימד את האדם תורה. , אֵין מָבוֹא לְשָׂכָר וְעוֹנֶשׁ, כֵּיוָן שֶׁהוּא דָּבָר הַהֶכְרֵחִי בִּגְזֵירַת הַיּוֹצֵר בְּרֵאשִׁית ה' לא היה נותן שכר ועונש על דבר שהכריח אותו לעשות. . עַל כֵּן מְשַׁכְּחִים מִמֶּנּוּ כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ בְּבוֹאוֹ אֶל הָעוֹלָם אם לימוד התורה היה רק מפני שה' לימד את האדם תורה. , כְּדֵי שֶׁיְּסַגֵּל . ירכוש. יְדִיעַת הַתּוֹרָה אַחַר כָּךְ מֵרְצוֹנוֹ בִּיגִיעָה וּבְחִירָה בְּדַעַת שְׁלֵימָה מתוך מודעות מלאה. .

התועלת בלימוד התורה בתקופת ההיריון, אף ששוכחים אותה אחר כך:

וּפְעוּלַּת הַלִּימּוּד שֶׁמְּלַמְּדִים אוֹתוֹ כָּל הַתּוֹרָה בִּמְעֵי אִמּוֹ מוֹעִילָה, שֶׁתִּישָּׁאֵר בּוֹ חֲקִיקָה רושם שנשאר חקוק בו. בְּכֹחַ הָעֵזֶר הָאֱ־לֹהִי בלתי־אפשרי היה להשיג את התורה אם לא בכוח ה'. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה יָכוֹל בָּאַרְצִיּוּת בכוחותיו הארציים והטבעיים. לְהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל. ...כֵּן הוּא הָעִנְיָן הַנִּרְצֶה התכלית הרצויה. , מָה שֶׁמְּלַמְּדִים לָאָדָם כָּל הַתּוֹרָה קוֹדֶם בּוֹאוֹ לָעוֹלָם הֲגַם שֶׁמְּשַׁכְּחִים מִמֶּנּוּ, בִּכְדֵי שֶׁיָּבוֹא לוֹ הָעִנְיָן בִּיגִיעָה עַל יְדֵי בְּחִירָתוֹ. אֲבָל לֶהֱיוֹת שֶׁהוּא מִן הַנִּמְנָע זוּלַת בְּעֵזֶר אֱ־לֹהִי בלתי־אפשרי היה להשיג את התורה אם לא בכוח ה'. , הִנֵּה כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן, הִנֵּה עַל יְדֵי יְגִיעָתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ יוּכַל לְהוֹצִיא הַדָּבָר מִן הַכֹּחַ אֶל הַפּוֹעַל. (בני יששכר, סיון א, ה)