חזור
שבועות
שמות החג — עצרתבלשון חכמים נקרא חג השבועות "עצרת", מפני שביום הזה אין מצוות מיוחדות, שבהן בא לידי ביטוי החיבור שלנו אל ה'. לכן זהו יום מיוחד שבו ההארה מלמעלה איננה מצומצמת ומוגבלת לדרכים מסוימות של התקשרות.
שני סוגים של אור א-לוהי - אור הנובע מקיום המצוות, ואור הקשור לזמן מיוחד:
עַל מָה נִקְרָא שָׁבוּעוֹת "עֲצֶרֶת", וְיוֹם טוֹב שְׁמִינִי שֶׁל חַג הַסּוּכּוֹת נִקְרָא גַּם כֵּן "עֲצֶרֶת"? כִּי הִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי
כאשר האור הא־לוהי מתגלה באמצעות מצווה מסוימת, ההארה היא הארה מותאמת ומוגבלת, ואולם הארה שאינה תלויה במצווה מסוימת היא הארה שאין לה גבול:
וְהִנֵּה, בְּסוּכּוֹת וּבְפֶסַח הַבְּהִירוּת מֵאִיר מֵחֲמַת קִיּוּם הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר מְקַיְּימִים בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, בְּסוּכּוֹת — מִצְוַת סוּכָּה וְלוּלָב, וּבְפֶסַח מְקַיְּימִים מִצְוַת מַצָּה וּשְׁאָר מִצְוֹת אֲשֶׁר בְּאֵלּוּ הַיָּמִים כַּיָּדוּעַ. אֲבָל בְּשָׁבוּעוֹת וּבִשְׁמִינִי עֲצֶרֶת — בְּאֵלּוּ הַיָּמִים אֵין שׁוּם מִצְוָה כְּלָל, וְהַבְּהִירוּת אֲשֶׁר בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הַבְּהִירוּת הוּא עֲדַיִין בְּלֹא צִמְצוּם.
בימים כאלה של הארה בלתי־מוגבלת יש 'לכוון' את ההארה לפי צרכיו של האדם, וזוהי משמעות השם "עצרת" — עצירה והגבלה של האור לייעוד מסוים:
וּצְרִיכִים אָנוּ לְצַמְצֵם הַבְּהִירוּת עַד שֶׁהָעוֹלָמוֹת יְקַבְּלוּם, כִּי אִם בִּלְתִּי צִמְצוּם הַבְּהִירוּת אִי אֶפְשָׁר שֶׁהָעוֹלָמוֹת יְקַבְּלוּ הַבְּהִירוּת. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לְצַמְצֵם הַבְּהִירוּת לַדָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ, דְּהַיְינוּ לְשֵׂכֶל וּלְבָנִים וּלְחַיִּים וּלְפַרְנָסָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי הַצּוֹרֶךְ צָרִיךְ לְצַמְצֵם הַבְּהִירוּת. וְעַל הַבְּחִינָה הַזֹּאת נִקְרָא שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים, שְׁמִינִי שֶׁל סוּכּוֹת וְשָׁבוּעוֹת, 'עֲצֶרֶת'. כִּי מִלַּת 'עֲצֶרֶת' רוֹמֵז עַל הַצִּמְצוּם, מִלְּשׁוֹן 'וַתֵּעָצַר' וכו'