הלוא אחרי יציאת מצרים חזרנו והשתעבדנו, ומדוע אנחנו חוגגים את היותנו אז בני חורין? אלא שביציאת מצרים קיבלו בני ישראל את מעלתם העצמית, שהם ראויים להיות בני חורין, ולפיכך זהו אירוע דרמטי לדורות.

כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קִבְּלוּ הַטּוֹב בְּעֶצֶם, עַד שֶׁהָיוּ רְאוּיִים בְּעַצְמָם לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין מִצַּד מַעֲלָתָם. בני ישראל הם בני חורין באמת ובעצם מהותם. ולא רק מפני שסר מהם השעבוד. וְזֹאת הַמַּעֲלָה עַצְמִית לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם רְאוּיִים לִהְיוֹת בְּנֵי חוֹרִין מִצַּד עֶצֶם מַעֲלָתָם. בני ישראל הם בני חורין באמת ובעצם מהותם. וְדָבָר מִקְרִי לֹא יְבַטֵּל דָּבָר עַצְמִי כְּלָל, כִּי עֲדַיִין עַל יִשְׂרָאֵל הַמַּעֲלָה הַזֹּאת שֶׁהֵם בְּנֵי חוֹרִין בְּעֶצֶם, עִם הַשִּׁעְבּוּד בְּמִקְרֶה. אף כאשר עם ישראל משועבד או גולה הרי זה שעבוד חיצוני, ונותרת בנו המעלה העצמית של היותנו בני חורין. (גבורות ה', פרק סא)