בפורים מתגלה השורש העליון של הנפש, כמו שהוא מתגלה ביום הכיפורים. אלא שבפורים הדבר מתגלה לא על־ידי צום ותענית אלא במשתה ושמחה דווקא.

פורים דומה ליום הכיפורים:

וְהִנֵּה פּוּרִים וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים הוּא בְּחִינָה אַחַת . יש להם מהות דומה, ולכן יש דמיון בשמותיהם. . וְנִקְרָא פּוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר, כִּי הִתְנַשְּׂאוּת הָמָן שֶׁ"הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל" (אסתר ג, ז), שֶׁרָצָה לִדָּמוֹת לְאוֹתוֹ הַגּוֹרָל שֶׁבְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים . הגורל שערך המן מקביל לגורל שערך הכוהן ביום הכיפורים בין שני השעירים, האחד שעלה לקרבן והשני שנלקח לעזאזל. כו'. שֶׁכְּמוֹ שֶׁיּוֹם הַכִּיפּוּרִים הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ . דרגה עליונה של תשובה, שמגיעה עד למעלה משם 'הויה'. " (ויקרא טז, ל), כָּךְ בְּפוּרִים זָכוּ יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה עִילָּאָה, עַל יְדֵי דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם . הצום והתפילה בזמן הגזֵרה. , בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ עַל יְדֵי קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁהֲרֵי הָמָן לֹא בִּיקֵּשׁ אֶלָּא לְאַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִים, וְאִם הָיוּ כּוֹפְרִים חַס וְשָׁלוֹם לֹא הָיָה עוֹשֶׂה לָהֶם כְּלוּם . המן ביקש להרוג את היהודים דווקא, ואילו היו ממירים את דתם היו ניצלים, ובכל־זאת בחרו היהודים להסתכן ולהישאר נאמנים ליהדותם. . וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תלמוד בבלי שבת פח, א), שֶׁבִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה בְּרָצוֹן . בחרו לדבוק בתורה מרצונם. . וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה נְשִׂיאַת נַפְשָׁם לִמְקוֹר חוֹצְבָם הַגָּבֹהַּ לְמַעְלָה, בִּבְחִינַת "עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה" וּ"תְשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם . מתוך קבלת התורה ברצון ובמסירות נפש, התגלה שורש נשמתם העליון. ".

ההבדל שבין יום הכיפורים לפורים:

וְהִנֵּה, גִּלוּי בְּחִינָה זוֹ בַּנֶּפֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה . ודווקא על ידי התענית מגלים את המקור העליון של הנפש. , אֲבָל בְּפוּרִים שֶׁהוּא בִּזְמַן הַגָּלוּת . נס פורים אירע לאחר שיצאו מארץ ישראל. הוּא עַל יְדֵי שְׁתִיַּית הַיַּיִן דַּוְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַיִן הַמְּשַׁכֵּר, דְּהַיְינוּ בִּטּוּל הַדַּעַת וְהַשָּׂגָה . יין שגורם לשכרות, המסמלת התרוממות מעל המודעות וההבנה. . (תורה אור, מגלת אסתר צה, ד)