היהדות היא רגש זורם של חיים, אך אין היא רואה ביופי החיים את היופי החיצוני בלבד, אלא היא רואה בטבע גם את הראייה הדתית המוסרית. דת ישראל איננה מכשול בדרך החיים, אלא היא משפיעה מרוחה על כל מעשה של יצירה.

ההבחנה בין יוון לישראל:

כְּבָר הֶרְאוּ עַל הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יָוָון וְיִשְׂרָאֵל. יָוָון — הוּא עַם הַיּוֹפִי, וְיִשְׂרָאֵל — עַם הָרוּחַ. זוֹ הִיא פְרָזָה . ביטוי. שֶׁכְּבָר נִתְמַעֲכָה מֵרוֹב הַשִּׁימּוּשׁ וְהַלְּעִיסָה. יוֹתֵר מְדוּיָּק יִהְיֶה אִם נֹאמַר: יָוָן רָאָה אֶת הָעוֹלָם רְאִיָּה שֶׁל יוֹפִי, מַחֲזוֹת הַטֶּבַע וְהַעֲרָכַת הַחֶזְיוֹנוֹת . המראות. עָבְרוּ אֶצְלוֹ דֶּרֶךְ אַסְפַּקְלַרְיָא אֶסְתֵּטִית . עדשה של יופי. . רִבּוּי הַגְּוָנִים וּשְׁלַל הַצְּבָעִים שֶׁבְּמַרְאֵה הַטֶּבַע הִרְהִיבָה אֶת עֵינוֹ הַצּוֹפִיָּה בַּהֲנָאָה אֶסְתֵּטִית. וְאוּלָם, הַנָּבִיא רוֹאֶה גַּם בַּטֶּבַע רְאִיָּה דָּתִית מוּסָרִית . נביאי ישראל ראו בטבע את הקשר לדת ומוסר. ...

כיצד היוונים שרים על יופי היער וכיצד שרים על כך משוררי ישראל?

הַמְּשׁוֹרְרִים הַיְּוָונִים שָׁרוּ עַל הַיַּעַר. אִילָנוֹתָיו הַמְּלַבְלְבִים כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים סְדוּרִים בְּסִדְרָם הַמְּיוּחָד, עוֹרְרוּ חוּשָׁם הַפִּיּוּטִי שֶׁהִתְגַּלָּה בְּכַמָּה תְּמוּנוֹת שֶׁל יוֹפִי שֶׁקָּלְטָה עֵינָם וְסָפְגָה נִשְׁמָתָם לְמַרְאֵהוּ הַנֶּהֱדָר . של היער. . גַּם עֵינוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר הַדָּתִי . דוד המלך. נִזְדַּעְזְעָה עַל יְדֵי הַיַּעַר, וְגַם חוּשׁוֹ הַפִּיּוּטִי נִתְעוֹרֵר לִיצִירַת תְּמוּנוֹת, אֶלָּא שֶׁהַתְּמוּנוֹת הֵן לְגַמְרֵי אֲחֵרוֹת: "אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר לִפְנֵי ה' כִּי בָא..." (תהלים צו, יב) — זוֹ אֵינָהּ מְלִיצָה שִׁירִית, אֶלָּא רְאִיָּה חוּשִׁית . מוחשית. שֶׁל הַדָּתִיּוּת הַיְּהוּדִית, שֶׁהִיא רוֹאָה אִילָנוֹת בִּתְפִלָּה שֶׁל לַחַשׁ . כשדוד המלך התבונן בעצי היער, הוא ראה בהם נושאי תפילה חרישית לבורא. ...

יחסה של היהדות לרצון החיים:

הַדָּתִיּוּת הַיְּהוּדִית אֵינָהּ רֵיאַקְצְיָה . תגובת נגד. אֶל רְצוֹן הַחַיִּים, אֶלָּא הִיא בְּעַצְמָהּ רֶגֶשׁ זוֹרֵם שֶׁל חַיִּים, אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹר תּוֹצָאָה שֶׁל מִשְׁבְּרֵי יְצִירָה, אֶלָּא בְּתוֹר גִּלּוּי מִתְפָּרֵץ שֶׁל שֶׁפַע יְצִירָה . הדתיות אינה מדכאת יצירה, אלא היא עצמה ביטוי שופע של יצירה. . וּלְפִיכָךְ אָנוּ רוֹאִים כִּי הַדָּת הַיְּהוּדִית לֹא הִבִּיטָה עַל הַחַיִּים בְּעֵינַיִם זוֹעֲמוֹת . בכעס. וְלֹא חָשְׁבָה אוֹתָם לְצָרָתָהּ . 'צרה' היא אישה נוספת על אשתו של הבעל. .

היהדות משפיעה על כל מה שהגה רוח האדם:

מִצַּד שֵׁנִי: מֵעוֹלָם לֹא הוּרְגְּשָׁה דַּת יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מַחֲזִיקֶיהָ כְּ'אֶבֶן נֶגֶף' . מכשול. בְּדֶרֶךְ הַחַיִּים. רֶגֶשׁ הַחַיִּים וְרֶגֶשׁ הַדָּת לֹא צָרְרוּ זֶה לָזֶה . מלשון 'צרה'. , אֶלָּא הִתְלַכְּדוּ וְהִתְמַזְּגוּ זֶה בָּזֶה. הַדָּת לֹא צִמְצְמָה לֹא אֶת עַצְמָהּ וְלֹא אֶת הַחַיִּים, אֶלָּא הִתְפַּשְּׁטָה עַל כָּל גִּלּוּיֵי הַחַיִּים וְהִטְבִּיעָה עֲלֵיהֶם אֶת חוֹתָמָהּ. הִיא לֹא הִצְטַמְצְמָה בְּאַרְבַּע אַמּוֹת . כשני מטרים רבועים, ביטוי לתחום מצומצם. שֶׁל הַפּוּלְחָן הַדָּתִי, אֶלָּא קִיפְּלָה תַּחְתֶּיהָ כָּל מַעֲשֵׂי הָאָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו . כל מה שאדם עושה ומתכנן. , וְהִיא הָיְתָה מְטַפַּחַת וּמַשְׁפִּיעָה מֵרוּחָהּ עַל כָּל מַעֲשֵׂה יְצִירָה בֵּין בַּטֶּבַע וּבֵין בָּאֳמָנוּת, בַּמַּדָּע וּבַפּוֹלִיטִיקָה, עַל כָּל מָה שֶׁהָגָה . שחשב. רוּחַ הָאָדָם . הדת אינה מצטמצמת למה שקשור באופן ישיר לתורה ומצוות, אלא משפיעה על כל תחומי החיים. . (לפרקים, ח"א עמ' קפ ואילך)