menu
small logo

חזור

סוכות

חג האסיף

כשם שאדם אוסף את תבואת השדה ומכניס אותה אל המחסנים, כך האדם אוסף את הפירות הרוחניים של התורה והמצוות שעשה בכל השנה, ומכניס אותם למחסן השמימי. לפני שמכניסים את התבואה למחסנים צריך לנקות אותה מן הפסולת, וגם לפני שמכניסים את התורה והמצוות למחסן השמימי עוברים אנו את הימים הנוראים, שבהם אנו מתנקים מכל פסולת רוחנית.

המשל שבהכנסת התבואה אל המחסנים בחג האסיף:

הֶחָג נִקְרָא "חַג הָאָסִיף" (שמות לד, כב). וְיָדוּעַ, שֶׁכָּל עִנְיְינֵי גַּשְׁמִיּוּת הֵם מָשָׁל וְצֵל לְעִנְיְינֵי רוּחָנִיּוּת. מתוך התבוננות בעניינים גשמיים אפשר להבין מהו העניין הרוחני. וּבְכֵן מוּבָן, שֶׁכְּמוֹ בַּגַּשְׁמִיּוּת, שֶׁאָז זְמַן הָאֲסִיפָה מִכָּל תְּבוּאוֹת הַשָּׂדֶה, כֵּן הוּא בָּרוּחָנִיּוּת, שֶׁכָּל תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָדָם מְסַגֵּל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, מִתְאַסְּפִים בְּחַג הַסּוּכּוֹת. חג הסוכות הוא זמן שבו אוספים את התבואה הגשמית, וגם את היבול הרוחני של תורה ומעשים טובים.

כדי לאגור את התבואה הרוחנית, יש לנקות אותה היטב:

וּכְמוֹ בַּגַּשְׁמִיּוּת, מִקּוֹדֶם מְנַקִּים הַתְּבוּאָה מִן הַפְּסוֹלֶת וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִים אוֹתָהּ לְאוֹצָר..., כֵּן הוּא בָּרוּחָנִיּוּת, שֶׁכָּל תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּאִם יֵשׁ בָּהֶן אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה לֹא טוֹבָה, וּמַחֲשֶׁבֶת חוּץ שֶׁאֵינֶנָּה לְשֵׁם שָׁמַיִם, זֶה הוּא כְּמוֹ מוֹץ לִתְבוּאָה, וְאֵין מַכְנִיסִין אוֹתָהּ לְאוֹצַר הַשָּׁמַיִם.

בימים הנוראים מתנקה כל הפסולת הרוחנית:

אַךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁ"רְשָׁעִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים תֵּיכֶף לְמִיתָה" (תלמוד בבלי, ראש השנה טז, ב), וְאָמַר כ"ק אָבִי אַדְמוֹ"ר זצללה"ה, שֶׁכְּמוֹ שֶׁרְשָׁעִים גְּמוּרִים בַּכְּלָל, כֵּן הוּא בְּכָל פְּרָט בְּכָל אִישׁ וְאִישׁ וּבְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, שֶׁכָּל אִישׁ וְאִישׁ נִדְחֶה חֵלֶק הָרֶשַׁע מִמֶּנּוּ, וְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה נִדְחֶה מִמֶּנָּה הַפְּסוֹלֶת. לא רק רשעים נחתמים למיתה בראש השנה וביום הכיפורים, אלא גם כל חלקי הרֶשע שבאדם מתים, וכל חלק של רשעות בכל מצווה מת. וּבְכֵן מוּבָן, שֶׁאַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִתְנַקִּים מִן הַפְּסוֹלֶת, הִיא שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לְהַכְנִיסָן לְאוֹצַר הַשָּׁמַיִם. (שם משמואל, סוכות תער"ב)