גם כאשר אנו מתחרטים על התנהגות לא טובה ומחליטים לשנות את דרכנו, לעתים קשה לנו מאוד לעשות את הצעד הנדרש. כאן מקומו של ה'וידוי', שהוא חלק מרכזי בתפילות יום הכיפורים. כאשר אנו מודים בפה מלא שטעינו, נוכל לעמוד לפני ה' ולצאת לדרך חדשה.

הבעיה — פער בין התחושה הפנימית לביטוי החיצוני:

יֵשׁ שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ מֵעַל לְכָל סָפֵק כִּי חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת מַטְּרַת חַיָּיו, כִּי בָּגַד בְּכָל עֲרָכָיו. הוּא יוֹדֵעַ לָמָּה — אַךְ אֵינוֹ מוּכָן לוֹמַר זֹאת בְּפֶה מָלֵא, אוֹ לִשְׁמוֹעַ זֹאת מִפִּי אֲחֵרִים. "כָּל הָאוֹמֵר — יִידָּקֵר". עַל מִשְׁכָּבוֹ בַּלֵּילוֹת הוּא הוֹגֶה בְּכָךְ, בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ בּוֹכִיָּה נַפְשׁוֹ בְּמִסְתָּרִים, אַךְ לְאוֹר הַיּוֹם, בְּעֵינֵי אֲחֵרִים, הוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב. בתוכו פנימה הוא חושב על החמצת חייו ובוכה על כך, אך כלפי חוץ הוא מציג ארשת שמחה. וּכְדֵי לְחַפּוֹת עַל הָאֱמֶת הַמְּנַקֶּרֶת בִּפְנִימִיּוּתוֹ הוּא מוֹסִיף לַחֲטוֹא, מַגְבִּיר אֶת הַמֵּירוֹץ וּמוֹסִיף לִדְהוֹר בִּמְהִירוּת אֶל עֶבְרֵי פִּי תְּהוֹם.

הפתרון — לומר בבירור מה הם הדברים הבעייתיים:

הַוִּידּוּי מַכְרִיחַ אֶת הָאָדָם, תּוֹךְ יִיסּוּרִים עֲצוּמִים, לְהַכִּיר בָּעוּבְדּוֹת כִּפְשׁוּטָן, לְבַטֵּא בִּבְהִירוּת אֶת הָאֱמֶת כְּמוֹת שֶׁהִיא. יֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם קָרְבָּן, מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָרָצוֹן וַהֲלִיכָה נֶגֶד הַטֶּבַע, תּוֹךְ כְּדֵי מַכְאוֹב. יֵשׁ בְּכָךְ לֹא רַק מִשּׁוּם חֲרָטָה, אֶלָּא גַּם מִשּׁוּם בּוּשָׁה. "וַתְּלַמְּדֵנוּ ה' אֱלוֹקֵינוּ לְהִתְוַדּוֹת לְפָנֶיךָ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ" — לְהִסְתַּכֵּל לָאֱמֶת בַּפָּנִים, יָשָׁר לָעֵינַיִים, לְהַבִּיט נְכוֹחָה, לִשְׁבּוֹר אֶת מַנְגְּנוֹן הַהֲגָנָה הָעַצְמִית, לְנַתֵּץ אֶת הַמְּחִיצּוֹת הַמְּלָאכוּתִיּוֹת, לָלֶכֶת נֶגֶד טֶבַע הָאָדָם הַמְּצַוֶּוה עָלֵינוּ לְהֵיחָבֵא וּלְהִסְתַּתֵּר, לִקְרוֹעַ אֶת הַמַּסְוֶוה, לִגְמוֹר בַּפֶּה מָה שֶׁגָּמַר קוֹדֶם לָכֵן הַלֵּב, וְכָל זֶה "לְמַעַן נֶחְדַּל מֵעוֹשֶׁק יָדֵינוּ". וְאָז: "וּתְקַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ כְּאִישִּׁים וּכְנִיחוֹחִים". כְּשֵׁם שֶׁהַקָּרְבָּן נִשְׂרָף עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כָּךְ אָנוּ שׂוֹרְפִים בְּמַעֲשֵׂה הַוִּידּוּי אֶת שַׁלְוָתֵנוּ הַמְּבוּצֶּרֶת, אֶת גַּאֲוָותֵנוּ הַמְּטוּפַּחַת, אֶת חַיֵּינוּ הַמְּלָאכוּתִיִּים. אָז וְרַק אָז, "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז, ל). (על התשובה, עמ' 61 ואילך)