ביום הכיפורים ה' בודק את מידת התקדמותם של בניו במהלך השנה. כאשר אנו באים מוכנים כראוי, הרי שכנסת ישראל — מקור נשמות ישראל — זוכה להתחבר אל המלך הקדוש, וכולנו נידונים לחירות ולשמחה.

כנסת ישראל נמשלת למלכה הממונה על חינוך בני המלך:

הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הִשְׁאִיר אֶת הֵיכָלוֹ וּבֵיתוֹ בְּיַד הַגְּבִירָה, וְהִשְׁאִיר אֶת בָּנָיו עִמָּהּ כְּדֵי לְהַנְהִיג אוֹתָם... שֶׁאִם זוֹכִים, הַגְּבִירָה נִכְנֶסֶת בְּשִׂמְחָה וּבְכָבוֹד אֶל הַמֶּלֶךְ. וְאִם לֹא זוֹכִים, הִיא וְהֵם חוֹזְרִים לַגָּלוּת...

התפילות והצום ביום הכיפורים מאפשרים את הסליחה:

וְעַל כֵּן יֵשׁ יוֹם אֶחָד בְּשָׁנָה לְהַשְׁגִּיחַ בָּהֶם וּלְעַיֵּן בָּהֶם. ביום הכיפורים ה' מסתכל על בני ישראל ובודק אותם. וּכְשֶׁמִּזְדַּמֵּן הַיּוֹם הַזֶּה, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁכָּל הַחֵרוּת בְּיָדֶיהָ, מִזְדַּמֶּנֶת כְּנֶגְדּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּיִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל מִזְדָּרְזִים בַּיּוֹם הַזֶּה בְּכַמָּה עֲבוֹדוֹת, בְּכַמָּה תְּפִלּוֹת, בְּכַמָּה עִנּוּיִים, כֻּלָּם בִּזְכוּת. וְאָז מִזְדַּמֶּנֶת לָהֶם חֵרוּת, מֵהַמָּקוֹם שֶׁכָּל הַחֵרוּת בְּיָדֶיהָ שֶׁל הַגְּבִירָה. בְּנֵי הַמֶּלֶךְ בָּנֶיהָ, שֶׁנִּפְקְדוּ בְּיָדֶיהָ, כֻּלָּם זַכָּאִים, כֻּלָּם בְּלִי חֲטָאִים, בְּלִי עֲוֹנוֹת. אָז מִזְדַּוֶּגֶת לַמֶּלֶךְ בְּאוֹר, בְּשִׂמְחָה, בִּשְׁלֵמוּת, בְּרָצוֹן. שֶׁהֲרֵי גִּדְּלָה בָּנִים לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן כָּרָאוּי. וּכְשֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה אֵינָם נִמְצָאִים כָּרָאוּי — אוֹי לָהֶם! אוֹי לִשְׁלוּחֵיהֶם! אוֹי שֶׁהֲרֵי הַגְּבִירָה הִתְרַחֲקָה מִן הַמֶּלֶךְ, וְהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה מִסְתַּלֶּקֶת, וְלֹא יוֹצֵאת מִמֶּנָּה חֵרוּת לְעוֹלָמִים.

שמחת בני ישראל ביום הכיפורים:

אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמֵּד אוֹתָם אֶת דְּרָכָיו כְּדֵי לְהִנָּצֵל מִן הַדִּין, וְיִמָּצְאוּ צַדִּיקִים לְפָנָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם" (ויקרא טז, ל). (זוהר, ח"ג קב, ב)