יום הדין אינו בא רק לאחר המוות או בסוף ימי העולם, אלא כל בני האדם עומדים לדין לפני ה' בכל שנה, בראש השנה, ובכך יש חסד גדול לבני האדם.

מדוע בכל שנה צריך לעמוד לדין לפני בורא העולם?

וּמִשָּׁרְשֵׁי מִצְוַת הַמּוֹעֵד הַזֶּה, שֶׁהָיָה מֵחַסְדֵּי הָאֵ־ל עַל בְּרוּאָיו לִפְקוֹד אוֹתָם, וְלִרְאוֹת מַעֲשֵׂיהֶם יוֹם אֶחָד בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַבּוּ הָעֲווֹנוֹת וְיִהְיֶה מָקוֹם לְכַפָּרָה, וְהוּא "רַב חֶסֶד" (שמות לד, ו) — מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְכֵיוָן שֶׁהֵם מוּעָטִים מַעֲבִיר עֲלֵיהֶן. ואינו מעניש. וְאִם אוּלַי יֵשׁ בָּהֶם עֲווֹנוֹת שֶׁצְּרִיכִין מֵירוּק, נִפְרָע מֵהֶם מְעַט מְעַט, וּכְעֵין מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אוֹהֲבוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט" (תלמוד בבלי, עבודה זרה ד, א). וְאִם לֹא יִפְקְדֵם עַד זְמַן רַב, יִתְרַבּוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיִּתְחַיֵּיב הָעוֹלָם כִּמְעַט כְּלָיָה חָלִילָה.

אם כן, האם ראש השנה הוא יום חגיגי או יום של יראה וחרדה?

נִמְצָא, שֶׁהַיּוֹם הַנִּכְבָּד הַזֶּה הוּא קִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְלָכֵן רָאוּי לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ יוֹם טוֹב וְלִהְיוֹתוֹ בְּמִנְיַן מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה הַיְּקָרִים. וְאוּלָם מֵהֱיוֹתוֹ יוֹם מוֹעֵד לָדוּן כָּל חַי, רָאוּי לַעֲמוֹד בּוֹ בְּיִרְאָה וָפַחַד יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר מוֹעֲדֵי הַשָּׁנָה. וְזֶהוּ עִנְיַן "זִכְרוֹן תְּרוּעָה" (ויקרא כג, כד) הַנִּזְכָּרִים בּוֹ, כִּי הַתְּרוּעָה קוֹל שָׁבוּר, לְרֶמֶז שֶׁיִּשְׁבּוֹר כָּל אֶחָד תּוֹקֶף יִצְרוֹ וְיִתְנַחֵם עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים. (ספר החינוך, מצוה שיא)

ה' משגיח על כל מעשי בני האדם, ובהגיע יום הדין באים המקטרגים להציג את המעשים הרעים שלנו, אך ה' מכוון את הדין על פי רצונו.

בראש השנה מתייצבים המלאכים לפני הבורא, ובתוכם גם השטן המקטרג:

רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח: "וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱ־לֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה' וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם" (איוב א, ו). וַיְהִי הַיּוֹם — זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד לָדוּן אֶת הָעוֹלָם, כְּמוֹ זֶה: "וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שָׁמָּה" (מלכים ב ד, יא). אוֹתוֹ יוֹם הָיָה יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה.

ה' מכוון את הדין לטובת ישראל:

וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱ־לֹהִים — אֵלּוּ מְמֻנִּים גְּדוֹלִים שְׁלוּחִים בָּעוֹלָם, לְהַשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂי בְּנֵי הָאָדָם. לְהִתְיַצֵּב עַל ה' — כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א כב, יט). ...וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם. גַּם — לְרַבּוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם בָּאִים לִהְיוֹת קָטֵגוֹרִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְזֶה נוֹסָף עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַמַּלְשִׁין הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, קָטֵגוֹר מִכֻּלָּם. כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכֻּלָּם בָּאִים לְקַטְרֵג, מִיָּד — "וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן: מֵאַיִן תָּבֹא?" (איוב א, ז). וְכִי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵיפֹה הָיָה בָּא? אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַמַּעֲשֶׂה לִרְצוֹנוֹ. לכוון את דברי השטן למקום שה' רוצה. (זוהר, חלק ב לב,ב)