יום טוב איננו מועד שנקבע בעבר בלבד. בכל פעם שבני ישראל עושים יום טוב בעולם הזה הם זוכים לאור חדש השופע אליהם מן העולם העליון.

חגיגת החגים משחזרת את התגלות האור המקורי:

כַּאֲשֶׁר דִּיבֵּר בְּקָדְשׁוֹ הָרַב הַשָּׁלֵם רַבִּי מֹשֶׁה זַכּוּת זצללה"ה בְּסִפְרוֹ 'תִּקּוּן שׁוֹבָבִי״ם'. וְכָתַב, שֶׁזֶּהוּ סוֹד "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים" (אסתר ט, כח), שֶׁבְּהִיזָּכֵר זִכְרָם לְמַטָּה, נַעֲשִׂים בְּפוֹעַל לְמַעְלָה. כאשר זוכרים את המועדים בעולם הזה, הם מתבצעים ממש בעולם העליון. .. וְיִתָּכֵן שֶׁזֶּה נִכְלָל בַּנּוּסָּח שֶׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "אֲשֶׁר עָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה", פֵּירוּשׁ: שֶׁ"בַּיָּמִים הָהֵם" הִגְדִּיל ה׳ לְהַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, וְהִתְרַחֵשׁ לָהֶם נֵס, וְגַם "בַּזְּמַן הַזֶּה" מִתְחַדֵּשׁ הַשְׁפָּעַת הָרַחֲמִים...

כך אפשר להבין, מדוע נחוגים חגים גם במקומות שבהם לא התרחשו הנסים עצמם:

הֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בִּסְפָרַד וְאַפְרִיקָה לֹא הָיוּ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת אֲחַשְׁוֵורוֹשׁ, וְלָמָּה כָּל יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם חַיָּיבִים לַעֲשׂוֹת פּוּרִים? וַאֲנִי הַדַּל בָּאתִי לִכְלַל יִשּׁוּב חֲקִירָה זוֹ מִצַּד הַסְּבָרָא, אוֹ בְּמָסוֹרֶת, וְזֶה עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. תשובה לשאלה זו מצאתי בסברא או בכתובים על דרך קבלה. מֵאַחַר שֶׁבְכָל שָׁנָה מְאִירִים וּמַזְהִירִים זְהִירוּת יְתֵירָה וְאוֹרִים גְּדוֹלִים בְּפוּרִים, כְּכָל אֲשֶׁר נִגְלוּ בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, חָל עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּים אֶת יְמֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם. בימי הפורים. (לב דוד פרק כט)