קודם שאנו ממליכים את ה' בראש השנה יש חודש שבו הוא מתקרב אלינו ואנו אליו. בחודש אלול ה' מקבל את כולם בשמחה, ומאפשר לכל אחד ואחד להקביל את פניו.

בֶּאֱלוּל הוּא זְמַן הִתְגַּלּוּת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. על פי האר"י הקדוש מאירות בחודש אלול מידות הרחמים של ה'. וּלְהָבִין זֶה, כִּי לָמָּה הֵם יְמוֹת הַחוֹל וְאֵינָם יוֹם טוֹב? ...אַךְ הִנֵּה יוּבַן עַל פִּי מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁקּוֹדֶם בּוֹאוֹ לְעִיר יוֹצְאִים אַנְשֵׁי הָעִיר לִקְרָאתוֹ וּמְקַבְּלִים פָּנָיו בַּשָּׂדֶה, וְאָז רַשָּׁאִים כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת לְהַקְבִּיל פָּנָיו, וְהוּא מְקַבֵּל אֶת כּוּלָּם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וּמַרְאֶה פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לְכוּלָּם. וּבְלֶכְתּוֹ הָעִירָה, הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים אַחֲרָיו. וְאַחַר כָּךְ בְּבוֹאוֹ לְהֵיכַל מַלְכוּתוֹ אֵין נִכְנָסִים כִּי אִם בִּרְשׁוּת, וְאַף גַּם זֹאת הַמּוּבְחָרִים שֶׁבָּעָם וִיחִידֵי סְגוּלָּה. בני־אדם ראויים במיוחד. וְכָךְ הָעִנְיָן עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, בְּחוֹדֶשׁ אֱלוּל יוֹצְאִים לְהַקְבִּיל אוֹר פָּנָיו יִתְבָּרַךְ בַּשָּׂדֶה. קבלת פניו של ה' נערכת ב'שדה', בתוך העולם של ימי החולין, ולא ימים של חג. (ליקוטי תורה, פרשת ראה לב, ב)