תמוז ואב הם חודשים שבהם אנו מתאבלים על תחילת הגלות ועל חורבן בית המקדש, ומתפללים לגאולה ולבניין בית המקדש השלישי. השורש הרוחני של הגלות הוא אי הסתכלות על הזולת בעין טובה ואי שמיעת הטוב. בנקודה זו טמון גם הפתח לגאולה השלמה — תיקון חוש הראייה וחוש השמיעה.

עַל פִּי סֵפֶר יְצִירָה, חוּשׁ הָרְאִיָּה בַּנֶּפֶשׁ הוּא נֶגֶד חוֹדֶשׁ תַּמּוּז בַּשָּׁנָה, וְחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה בַּנֶּפֶשׁ נֶגֶד חוֹדֶשׁ אָב בַּשָּׁנָה. ...שֶׁהִנֵּה הַמְּרַגְּלִים הָלְכוּ לָתוּר אֶת הָאָרֶץ בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּסִיוָן, מִמֵּילָא הָלְכוּ בְּתַמּוּז חוֹדֶשׁ הָרְאִיָּה, "וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." (במדבר לב, ט), וְנִפְגַּם חוּשׁ הָרְאִיָּה. וְהִנֵּה, "וַיָּשׁוּבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם" (במדבר יג, כה) בְּחוֹדֶשׁ אָב חוֹדֶשׁ הַשְּׁמִיעָה, וְהוֹצִיאוּ דִּיבָּה עַל הָאָרֶץ, "וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ" (במדבר יד, א), כִּי שָׁמְעוּ לְדִבְרֵיהֶם וְנִפְגַּם בְּחוּשׁ הַשְּׁמִיעָה. ...עַל כֵּן אָנוּ מִתְפַּלְּלִים "הַטֵּה אֱ־לֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה" (דניאל ט, יח), כְּדֵי שֶׁיְּתוּקַּן רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה. (בני יששכר, מאמרי חודשי תמוז אב, מאמר א אות ג)