יום השבת נועד להפניית זמן משמעותי ללימוד התורה שבכתב וזו שבעל פה. ביום הזה הכול, גברים ונשים, גדולים וקטנים, משקיעים בפיתוח הצדדים הרוחניים, ובחיזוק הקשר עם הבורא. תלמידי החכמים נהנים ביום השבת מכיוון שהם יכולים ללמד, והעם כולו מתרומם ולומד מהם.

מדוע נקבע יום שבו איננו עובדים? כדי שנהיה פנויים ללימוד תורה:

מָה שֶׁהוּקְבַּע יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ בּוֹ יָנוּחוּ מִכָּל הָעֲסָקִים הַזְּמַנִּיִּים, אֲשֶׁר זֶה סִיבָּה חֲזָקָה שֶׁהֲמוֹן הָעָם יִפְנֶה לְבָבָם לְהִיקָּהֵל וְלַעֲמוֹד עַל נַפְשָׁם לִשְׁמוֹעַ מִפִּי מְלַמֵּד, וְלִקְרוֹא כּוּלָּם בְּשֵׁם ה' מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד, אִישׁ לְפִי עֶרְכּוֹ, וְהַמַּשְׂכִּילִים יִמְצְאוּ נַחַת רוּחַ, כִּי יְבַקְּשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהֶם. וְיַזְהִירוּ אוֹתָם עַל הַמִּצְווֹת, וְדוֹרְשִׁין לָהֶם הִלְכוֹת יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְעִנְיַן שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא בְּכָל זֶה מִנְהָג קָבוּעַ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמוֹשְׁבוֹתָם. במקומות מגוריהם. כִּי עַל זֶה אָמְרוּ בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי (שבת פט"ו ה"ג): לֹא נִתְּנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לִלְמוֹד בָּהֶם תּוֹרָה. וְזֶה צַד מִיִּתְרוֹן הַנֶּפֶשׁ שֶׁאָמְרוּ חז"ל (תלמוד בבלי, ביצה טז, א) שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בְּשַׁבָּת...

השביתה מן העבודה היא הזדמנות לכל העם לעסוק בתורה:

וְזֶה בְּמָה שֶׁבּוֹ מֵהַהֲכָנָה הַגְּדוֹלָה אֶל כְּלַל הָאוּמָּה וְכִתּוֹתֶיהָ אֶל הָעֵסֶק בַּסְּפָרִים הָאֱ־לֹהִיִּים עִם פֵּירוּשֵׁיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם, אֲשֶׁר עִם זֶה יִשְׁמְעוּ וְיִלְמְדוּ הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וְיַעֲשׂוּ אוֹתָם. וַהֲרֵי מָצִינוּ שֶׁשְּׁקוּלָה שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת, מִצַּד מָה שֶׁנִּמְצָא תּוֹעַלְתָּהּ בְּהִתְעַסְּקָם בַּתּוֹרָה בַּנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים, וְהִיא כַּוָּונָה נְאוֹתָה מְאֹד. (עקידת יצחק, שמות שער נה — פרשת ויקהל)