יום השבת הוא רמז למנוחת הנשמות בעולם הבא. אין כאן רק התבוננות והכרה בבריאת העולם בעבר, אלא רמז לעתיד. השבת הגשמית מזכירה לנו מאין באנו, ואילו השבת הנפשית מזכירה לנו לאן אנו הולכים.

רק בעולם הרוחני יש מנוחה אמתית. מנוחת השבת היא רמז למנוחת הנפש בעולם הרוחני:

מִצְוַת הַשַּׁבָּת אֵינָהּ רוֹמֶזֶת וּמוֹרָה בִּלְבַד פִּינַּת חִידּוּשׁ הָעוֹלָם וּבְרִיאָתוֹ, כִּי הִנֵּה גַּם כֵּן הַשַּׁבָּת יִרְמוֹז אֶל הָעוֹלָם הָרוּחָנִי שֶׁבּוֹ הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה אֲמִתִּית, כִּי שָׁם תִּהְיֶה הַשְּׁבִיתָה בֶּאֱמֶת מִכָּל הַמְּלָאכוֹת וְהַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים. וְהוּא תַּכְלִית הַמְּלָאכוֹת, וְאֵינָהּ מְלָאכָה, וּלְכָךְ קְרָאוּהוּ חֲכָמֵינוּ זִיכְרוֹנָם לִבְרָכָה: שַׁבָּת הַגָּדוֹל. יֹאמְרוּ עָלָיו: מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת. עבודת האדם בעולם ("ערב שבת"), מביאה אותו לשכר בעולם הבא. הִנֵּה אִם כֵּן, יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הֵם רֶמֶז לַפְּעוּלוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַמְּבִיאוֹת אֶל הַתַּכְלִית. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי הוּא רֶמֶז לַתַּכְלִית...

מעתה יש לכל שבת שני רבדים:

וְיֵשׁ לָנוּ אִם כֵּן שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת: הָאַחַת שַׁבָּת גַּשְׁמִית, זֵכֶר לְחִידּוּשׁ הָעוֹלָם וּבְרִיאוּתוֹ, וְהַשֵּׁנִית שַׁבָּת נַפְשִׁיִּית, זֵכֶר לְהִישָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ וְתַעֲנוּגָהּ אַחַר הַמָּוֶות. בעולם הבא. (אברבנאל, שמות פרק לא)