חסידת ברסלב היא דרך המבוססת על תורתו של רבי נחמן מברסלב (ע"ע) על יסוד כתבי תלמידו רבי נתן מנמירוב (ע"ע). חסידי ברסלב נוהגים להתבודד ולדבר עם ה', לחזק זה את זה בשמחה ובהתעוררות לעבודת ה', לסייע זה לזה שלא ליפול לזרועות העצבות, לדבוק באמונה תמימה בה' ולשהות יחד בראש השנה בציון קברו של רבי נחמן באומן. לאחר פטירתו של רבי נחמן התקיימה חסידות ברסלב ללא הנהגה, מאחר שרבי נחמן לא מינה לו יורש, ורבי נתן לא רצה לקבל עליו את שרביט ההנהגה. החסידים הוסיפו להיות נאמנים לתורת רבם, וזאת על אף שבמרוצת הדורות סבלו תמיד רדיפות וביזיונות על היותם 'חסידים מתים' (שרבם אינו בחיים, כלומר, חסידים חסרי הנהגה). עד לדור האחרון היו חסידי ברסלב מועטים, דלים בחומר ומעוטי השפעה. רק בעת אחרונה שבה והתעוררה החסידות כתנועה עממית סוחפת, בזכות המענה שנותנת תורתו של רבי נחמן ללבטים מודרניים.

(1772-1810). אדמו"ר. נולד במז'יבוז, היה נינו של הבעל שם טוב (ע"ע), כיהן כאדמו"ר בברסלב, ונפטר באומן. רבי נתן תלמידו כתב את ספריו החשובים: 'ליקוטי מוהר"ן' — ספר חידושים בתורת החסידות, 'סיפורי מעשיות' — אגדות־עם מעובדות על־פי רעיונות מתורת הקבלה, 'שיחות הר"ן' — תיאור עבודת ה' של רבי נחמן, ו'שבחי הר"ן' — רשמי מסעו של רבי נחמן לארץ ישראל. תורתו מתמודדת עם המתח בין קטבים מנוגדים בנפשו של האדם: חכמה מול תמימות, ספקות מול אמונה, רצון מול ייאוש, ושמחה מול עצב. רבי נחמן מציע דרכים להפיג את המתח הקיומי על ידי התבודדות — שיחה אינטימית עם הקב"ה כאיש אל רעהו; ניגון, ריקוד ומחיאת כפיים, כדי שלא ליפול למרה שחורה; וחיזוק האמונה התמימה בהשגחה של הקב"ה על העולם. המסע לארץ ישראל וההרפתקאות שחווה בדרך, כמו השהייה בעכו בזמן המצור של נפוליאון על העיר, וחזרה לאירופה עם אניית קרב עות'מנית, עיצבו את הגותו. רבי נחמן לא שבע נחת בחייו: הוא נרדף על־ידי אדמו"רים שחלקו על דרכו, נדד ממקום למקום והיו לו מעט תלמידים, ונפטר בגיל צעיר משחפת. הוא ביקש להיקבר בעיר אומן כאשר שמע שקבורים שם בקבר אחים שלושים אלף יהודים שמתו על קידוש השם. ממשנתו:

"אֵצֶל הָעוֹלָם אֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן, וְאֶצְלִי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאוֹד". (שיחות הר"ן, לג)

(1780-1844). רב ומחבר. נולד בנמירוב, תלמידו הקרוב של רבי נחמן מברסלב, נפטר בברסלב. היה המנהיג הלא רשמי של חסידות ברסלב לאחר פטירתו של רבי נחמן. הוא העלה על הכתב את תורת רבו, ואף כתב ספר רחב־יריעה ושמו 'ליקוטי הלכות' — על ארבעה חלקי שולחן ערוך ברוחו של רבו. ספר זה מתייחד בשילוב בין פרטי ההלכה לעבודת ה' על דרך החסידות. לבד מכך היה המארגן והמנהיג בפועל של חסידי ברסלב לאחר פטירת רבי נחמן, אף שלא נטל לעצמו את כתר ההנהגה. הוא קבע מועדי קיבוץ של כל החסידים יחד, הקים אוהל על קברו של רבי נחמן, והדפיס את הספרים בבית דפוס שהקים בביתו מפני אימת השלטונות. רבי נתן נולד למשפחת מתנגדים אמידה, ונעשה תלמיד של רבי נחמן בגיל צעיר וליווה את רבו עד פטירתו. נסיבות חייו מזכירות גם כן את חיי רבו, ואף הוא נרדף על־ידי אדמו"רים, נסע לארץ ישראל בזמן מלחמה, וסבל מרדיפות רבות. ממשנתו:

"מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת, וְחוֹגֵר עַצְמוֹ לַמִּלְחָמָה בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת — הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד." (עצות ישרות)