החל מראש חודש אלול נהוגים כמה מנהגים שמטרתם לעורר כל אדם לתיקון המעשים ולחזרה אמתית בתשובה.

שופר וסליחות בקהילות הספרדיות מתחילים לומר 'סליחות' כבר ממחרת ראש חודש, כפי שיפורט בהמשך. בקהילות האשכנזים נוהגים לתקוע בשופר כל בוקר אחרי התפילה, מא' באלול עד כ"ח בו, שכן בערב ראש השנה אין תוקעים.

לדוִד ה' אוֹרי בסוף התפילה מוסיפים את פרק כ"ז בתהילים, המתחיל במילים "לדוד ה' אורי וישעי". הפרק עוסק בהיבטים של התקרבות אל הקב"ה, מביע ביטחון מלא בה' ומבטא כמיהה להסתופף בצלו. יש בו אף רמיזה לחגי חודש תשרי ולחג הסוכות, ולכן ממשיכים באמירת המזמור עד היום האחרון של חג הסוכות, 'הושענא רבה' (ראו לעיל עמ' 145). בקרב עדוֹת המזרח וכן בקהילות החסידים אומרים אותו אחרי תפילות שחרית ומנחה בלבד, ואילו בקהילות אשכנז אומרים את המזמור גם אחרי תפילת ערבית.

פרקי תהילים לפי מנהג חב"ד, המקובל מימי רבי ישראל 'בעל שם טוב', מוסיפים בכל בוקר בחודש אלול, החל מיומו השני של ראש החודש, א' באלול, אחרי התפילה שלושה פרקי תהילים. ביום הראשון אומרים את הפרקים א—ג, ביום השני הפרקים ד—ו, וכך הלאה. ממשיכים באמירת הפרקים על־פי הסדר גם בעשרת ימי תשובה, וביום הכיפורים אומרים תשעה פרקים לפני 'כל נדרי', תשעה לפני השינה, תשעה אחרי 'מוסף' ותשעה לאחר 'נעילה' — ובזה מסיימים את אמירת כל ספר התהילים.

במהלך חודש אלול נהוג לומר 'סליחות'. זה מקבץ של פיוטים ופסוקים, שבמרכזם הבעת חרטה על המעשים הלא טובים שנעשו בשנה החולפת, ובקשת סליחה מה'. בין הפיוטים משולבים שני חלקים מרכזיים: א) 'שלוש עשרה מידות של רחמים' — ("ה' ה' א־ל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת וכו'") שאותן פירט ומנה משה רבנו כשהתפלל על בני ישראל לאחר חטא העגל, ושאמירתן מעומק הלב מועילה לקבל את סליחת הקב"ה. ב) 'וידוי' — אזכור רשימת חטאים אפשריים, המסייעת לנו להיזכר בהם ולהתחרט עליהם.

באילו ימים? בעניין הסליחות יש הבדלי מנהגים בין הקהילות:

בקרב הספרדים נהוג להתחיל באמירת 'סליחות' כבר מב' באלול. נוסח ה'סליחות' בכל החודש הוא קבוע, ואילו ב'עשרת ימי תשובה' מראש השנה עד יום הכיפורים מוסיפים אי אלו פיוטים. את ה'סליחות' מקובל לומר בשירה ובפיוט. במקצת הקהילות נהוג לתקוע בשופר בשעה שאומרים 'שלוש עשרה מידות של רחמים'.

האשכנזים נוהגים להתחיל באמירת 'סליחות' במוצאי שבת שלקראת סוף חודש אלול. כאשר ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת, מתחילים לומר 'סליחות' במוצאי השבת האחרונה של השנה; אך אם ראש השנה חל בימים שני או שלישי, מקדימים למוצאי השבת הקודמת, ותקופת ה'סליחות' נמשכת כשבוע וחצי. מבנה הסליחות והקטעים המרכזיים נותרים זהים במשך כל התקופה, אך הפיוטים השזורים בהם משתנים מדי יום. יש הנוהגים לומר את נוסח ה'וידוי' שלוש פעמים בכל יום. בערב ראש השנה מאריכים בסליחות.

באילו שעות? הזמן המועדף לאמירת ה'סליחות' הוא מחצות הלילה (בערך 00:30, שעון קיץ) ועד עלות השחר (בערך 5:00), אך מי שהדבר אינו מתאפשר לו — או מי שבפועל לא עשה כך — רשאי לאמרם לכל אורך היום. אם אין ברירה, אפשר להקדים ולומר 'סליחות' גם קודם חצות הלילה (יש לזכור שהואיל ובסדר הזמנים היהודי היום מתחיל מהלילה שלפניו, ה'סליחות' הנאמרות בלילה שייכות ליום המחר).