בכל קהילות ישראל נהוג מי"ז בתמוז עד אחרי תשעה באב להימנע מברכת 'שהחיינו', שאותה מברכים על אכילת פרי חדש או בעת לבישתו הראשונה של בגד חדש. מי שהזדמן לו פרי חדש וביכולתו לשמור אותו עד אחרי תשעה באב — עדיף שיעשה כך. כמו־כן יש לדחות קניית בגדים חדשים ושאר חפצים שקנייתם משמחת, עד אחרי תשעה באב. נוסף על כך, בשלושת השבועות של 'בין המצרים' ראוי לנקוט מִשנֶה זהירות מפעולות ומצבים שיש בהם סיכון (ניתוחים, טיולים אתגריים וכיוצא בזה).

להלן דיני האבלות המחמירים והולכים ככל שמתקרבים לתשעה באב.

שלב ראשון באבלוּת לצד ההימנעות מברכת 'שהחיינו' נוהגים בני עדוֹת אשכנז בעוד כמה דיני אבלוּת, כבר מי"ז בתמוז: אין מתחתנים; אין מסתפרים או מתגלחים; אין מקיימים אירוע של שמחה וריקודים וגם אין מאזינים למוזיקה מכלי נגינה. בעדוֹת ספרד מתחילים בכל דיני האבלות הללו מראש חודש אב.

שלב שני באבלוּת במשנה נאמר, "משנכנס אב — ממעטין בשמחה" (תענית ד, ו). לאור זאת, מראש חודש אב מתחיל עיקר האבלוּת. בדברי חכמינו אף מובא כי בחודש אב מזלו של עם ישראל מצוי בשפל, ולכן בימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב מומלץ מאוד להימנע מקיום משא ומתן ומהליכים משפטיים עם מי שאינם יהודים.

בימים אלה, המכוּנים 'תשעת הימים', נוהגים בעדוֹת אשכנז להוסיף עוד במנהגי האבלוּת: אין אוכלים בשר בהמה או בשר עוף, אין שותים יין, אין מתרחצים (כפי שיפורט להלן) ואין מכבסים ולובשים בגדים מכובסים (כפי שיפורט להלן). לעומתם, בני עדוֹת המזרח נוהגים בחומרות האלה רק בשבוע שבו חל תשעה באב. בשנה שבה תשעה באב חל ביום ראשון — או שהוא חל בשבת ועל כן נדחה ליום ראשון — יש מהספרדים שאינם נוהגים כלל בחומרות של 'השבוע שחל בו תשעה באב', ויש מהם המקדימים חומרות אלה לשבוע הקודם.

ההלכה הבסיסית קובעת כי ב'תשעת הימים' — או בשבוע שחל בו תשעה באב — אין מתרחצים במים חמים ואף לא במים קרים עם סבון. עם זה, מכיוון שבזמננו הרחצה היא נוהל יום־יומי, שאין בו ביטוי של פינוק יתר ותענוג מיוחד, רבים מפוסקי ההלכה מתירים להתרחץ, אף כי גם לשיטתם מומלץ לעשות זאת בזריזות ובמים פושרים שאינם גורמים סבל אך גם לא הנאה יתרה. רחצה בים ובבריכה, כמו שהייה מענגת באמבטיה, בג'קוזי או בסאונה — אסורות.

בימים הנ"ל אסור לכבס וללבוש בגדים מכובסים. עם זה, בבית עם ילדים קטנים, המרבים ללכלך את בגדיהם, יש להקל. המבוגרים יכבסו את בגדיהם וילבשו אותם לפני ראש חודש אב, ולוּ לזמן קצר בלבד. אלא שגם בעניין זה יש המקלים ומתירים ללבוש בגדים מכובסים אף בלי שנלבשו קודם לכן, וזאת מפני שבזמננו החלפה תדירה של בגדים היא חלק ממציאות החיים היום־יומית ואין בה כדי לגרום שמחה מיוחדת לאדם. אין הגבלה על לבישת בגדים תחתונים מכובסים.

שלב שלישי באבלוּת בערב תשעה באב — ובמיוחד ב'סעודה המפסקת' (עליה, ראו בפרק הבא) — חל איסור של ממש לאכול בשר ולשתות יין. כמו כן בצהרי היום הזה חלות כמה מן ההגבלות ההלכתיות הנהוגות בתשעה באב עצמו, וכפי שיפורט בפרק הבא.

הקלוֹת ב'סעודת מִצווה' בסעודות מצווה שחלות בימים אלה יש הקלות בכמה מדיני האבלוּת:

בברית מילה ובפדיון הבן בעלי השמחה — אבי הבן, הסנדק והמוהל — רשאים ללבוש בגדים חדשים וחגיגיים. שאר המוזמנים יכולים לאכול בשר ולשתות יין אם היו באים לשמחה זו גם בשאר ימות השנה ולא באו במיוחד כדי שיותר להם לאכול בשר.

סעודה שעורכים לרגל סיום לימוד מסכת במִשנה או בתלמוד היא 'סעודת מצווה' ובמהלכה מותר לאכול בשר ולשתות יין. ויש הנוהגים להרבות ב'סיומים' שכאלה, כדי להרבות בשמחה מותרת, אף אם נמנעים מבשר ויין.

שבתות 'תשעת הימים' בעבר מקובל היה לנהוג אבלוּת מסוימת אף בשבתות החלות ב'תשעת הימים'. ואולם בדורות האחרונים מנהג זה חדל מלהיות נפוץ. למעשה מותר — ואפילו רצוי — שלא לנהוג בשבתות אלה כל אבלוּת ולאכול בהן בשר ולשתות יין, כבכל שבתות השנה. גם ההכנות לשבתות 'תשעת הימים' נעשות כבכל ערב שבת, חוץ מהאיסור להסתפר ולהתגלח, העומד בעינו. ויש המחמירים גם שלא להתרחץ במים חמים.

את ה'הבדלה' במוצאי שבת שחלה ב'תשעת הימים' או בשבוע שבו חל תשעה באב יש שנהגו לעשות על כוס שֵׁכר (בירה או משקה אלכוהולי אחר), או להבדיל על מיץ ענבים ולתת אותו לשתות לילד קטן. לעומתם, יש שנהגו להבדיל על יין ולשתות אותו בעצמם, כדין 'סעודת מצווה'. גם את סעודת 'מלווה מלכה', הנאכלת במוצאי השבת, יש הרואים כ'סעודת מצווה', ועל כן מתירים בה לאכול בשר ולשתות יין.