לצד התפילה החגיגית, הקידוש וסעודת החג, מתייחד ליל חג השבועות בהיותו 'ליל שימורים', שנהוג להיות ערים בו ולהקדיש את הזמן ללימוד התורה ולערוך בו — 'תיקון ליל שבועות'.

תפילת ערבית סיום 'ספירת העומר': מתפללים תפילת ערבית של חג, כמופיע בסידורים. את התפילה נוהגים להתחיל מאוחר יחסית, כדי שימי 'ספירת העומר' יהיו שלמים, ובכך יתקיים הציווי בתורה: "שבע שבתות תמימוֹת" (ויקרא כג, טו. וכפי שהוסבר בהלכות פסח).

הסעודה 'קידוש': כמו בכל ליל שבת וחג, 'מקדשים' על כוס מלאה יין. לפירוט דיני הקידוש, ראו עמ' 257.

אשנוסח הקידוש כנזים סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וַתִּתֶּן לָנוּ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם (בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ (בשבת: בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (בשבת: וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשְׁךָ (בשבת: בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, מְקַדֵּשׁ (בשבת: הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה. ספרדים אֵלֶּה מוֹעֲדֵי אֲדֹנָי מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי אֲדֹנָי, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. סַבְרִי מָרָנָן. השומעים עונים: לְחַיִּים! בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, (בשבת: אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְ)אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָּחַרְתָּ, וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים (בשבת: וְשַׁבָּתוֹת וּ) מוֹעֲדֵי קָדְשְׁךָ (בשבת: בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, מְקַדֵּשׁ (בשבת: הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי.

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וַתִּתֶּן לָנוּ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, אֶת יוֹם (בשבת: הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ (בשבת: בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (בשבת: וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשְׁךָ (בשבת: בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ, בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, מְקַדֵּשׁ (בשבת: הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי אֲדֹנָי מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי אֲדֹנָי, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

סַבְרִי מָרָנָן.

השומעים עונים: לְחַיִּים!

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן, (בשבת: אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְ)אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָּחַרְתָּ, וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים (בשבת: וְשַׁבָּתוֹת וּ) מוֹעֲדֵי קָדְשְׁךָ (בשבת: בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, מְקַדֵּשׁ (בשבת: הַשַּׁבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

ברכת 'המוציא': מברכים על שני לחמים שלמים. לאחר הסעודה מברכים 'ברכת המזון' עם התוספת 'יעלה ויבוא'.

תיקון ליל שבועות בליל חג השבועות נהוג לערוך סדר לימוד המכוּנה תיקון ליל שבועות. הוא כולל בעיקרו קריאת פסוקים ראשונים ואחרונים של כל פרשה בתורה וכן של ספרי הנביאים והכתובים. לפי חלק מהמנהגים קוראים גם את המשנה הראשונה והאחרונה של כל אחת ממסכתות המשניות, את תרי"ג המצוות וקטעים מסוימים מספר הזוהר.

מנהג זה הונהג במקורו על־ידי מקובלי צפת, אשר התבססו על הנאמר בספר הזוהר. משמעות השם 'תיקון' בארמית היא — קישוט. כשם שמקשטים כלה ערב נישואיה, כך על־ידי אמירת ה'תיקון' מקשטים את התורה קודם קבלתה המחודשת.

הסבר נוסף למנהג זה נעוץ בדברי המדרש המספר כי בליל ו' בסיוון שקעו בני ישראל בתרדמה, ובבוקר נאלץ משה רבנו להעירם ולהאיץ בהם להתקבץ סביב הר סיני כדי לקבל את התורה. כתיקון להתנהלות זו אנו נשארים ערים כל הלילה, בציפייה דרוכה לשמיעת עשרת הדברות בקריאת התורה שתיערך עם שחר.

מעט קודם עלות השחר יש הנוהגים לטבול עצמם במקווה, כחלק מהתיקון ומההכנה הרוחנית לקראת קבלת התורה.

במרוצת הדורות התפתחו במקצת בתי הכנסת סדרי לימוד שונים — באופן עצמי או בהאזנה להרצאות ולשיעורי תורה. אך חשוב לציין כי כל סוגי הלימוד הללו הם חלופות מועדפות פחות לאמירת ה'תיקון', שהוא עיקר המנהג בלילה זה.

בסיום אמירת ה'תיקון' יש הנוהגים להתפלל תפילת 'ותיקין', כלומר ש'קריאת שמע' נעשית סמוך לשעת הנץ החמה, ובדיוק ברגע הזריחה מתפללים תפילת 'עמידה'. לעומתם יש הנוהגים לפרוש למנוחה, ולהתפלל אחרי כמה שעות שינה, כדי שתפילתם תהיה בריכוז וביישוב הדעת.