נוסף על הכנת סעודות החג יש הכנות חשובות בערב החג, גם כאלה הייחודיות לחג השבועות.

קישוט הבית בערב החג, רבים נוהגים לקשט בצמחייה ירוקה את בתיהם ואת בתי הכנסת. הסיבות למנהג זה הן שתיים: אחת, על־פי המדרש — המתבסס על הפסוק: "גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא" (שמות לד, ג) — שלקראת מתן תורה התכסה הר סיני בירק. עוד סיבה, על־פי המִשנה (מסכת ראש השנה א, ב) שבחג השבועות נידונים על הפירות שיצמיחו העצים במהלך השנה הבאה, והקישוט בצמחייה מזכיר לנו לבקש שהעצים יניבו יבול רב ומשובח.

הכנות אחרונות עוד דברים שיש לעשות בערב החג:

להשאיר 'נר נשמה' דולק, כדי שיהיה אפשר להעביר ממנו אש לבישול ולשימושים אחרים.

כאשר החג חל ביום שישי, יש להקדים ולעשות בערב החג 'עירוב תבשילין', כדי לאפשר לנו לבשל במהלך החג לצורך השבת וכן להדליק לקראת סיום החג נרות שבת (ראו בפרק העוסק ב'עירוב תבשילין', עמ' 329).

הדלקת נרות אם חג השבועות חל במוצאי שבת יש להקפיד להדליק את נרות החג רק לאחר זמן צאת השבת, כפי שמופיע בלוחות, ולאחר אמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'. הדלקה מוקדמת יותר כרוכה בחילול שבת והיא אסורה בהחלט.

כאשר החג חל בשאר ימי השבוע, יש הנוהגות להדליק קודם כניסת החג ויש הנוהגות להדליק את הנרות בחג עצמו, מעט לפני התחלת הסעודה. על הנוהגות להדליק בחג עצמו להקפיד שההדלקה תבוצע בהעברה מאש הדולקת מערב החג. בשום פנים ואופן אין לייצר בחג אש חדשה. על הדלקת הנרות מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב" ו"בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה". ליתר פירוט והרחבה בכל הנוגע לסדר ודיני הדלקת הנרות, ראו בעמ' 254.