בחלקו הראשון של חודש סיוון אין אומרים 'תחנון', מפני כמה טעמים.

אין אומרים 'תחנון' א' בסיוון הוא ראש חודש, ובכל ראש חודש אין אומרים 'תחנון'.

ב' בסיוון נקרא 'יום המיוחס', וזו גם כן סיבה שלא לומר בו 'תחנון'. לכינוי 'יום המיוחס' שני הסברים. האחד, מפני שביום הזה אמר הקב"ה לבני ישראל: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי (עם) קדוש" (שמות יט, ו), ובכך נעשה עם ישראל עם בעל 'ייחוס' מיוחד. הסבר שני, שהיום הזה הוא בעל 'ייחוס מכובד' בשל היותו נתון בין ראש חודש לשלושת הימים שאחריו, הנקראים 'שלושת ימי הגבלה'. ומכיוון שכך קבעו שגם בו לא יאמרו 'תחנון'.

ג', ד' וה' בסיוון הם 'שלושת ימי הגבלה'. ה' ציווה את בני ישראל להגביל את עצמם בשלושה ימים אלה בשוּרה של דברים, כדי לטהר את גופם ואת נשמתם לקראת קבלת התורה. גם הימים האלו נחשבים ימים חגיגיים, שאין אומרים בהם 'תחנון'.

ו' בסיוון הוא כמובן חג השבועות עצמו.

גם בז' בסיוון אין אומרים 'תחנון', שכן הוא 'אסרו חג'.

בחמשת הימים הבאים (עד י"ב בסיוון) אין אומרים — ברוב הקהילות — 'תחנון', מפני שהימים האלה הם 'ימי התשלומים' לחג (הסבר לכך ראו בסוף הפרק).