menu
small logo

חזור

ספירת העומר ופסח שני

פסח שני

בי"ד באייר חל 'פסח שני'. בזמן שבית המקדש היה קיים ניתנה ביום הזה הזדמנות נוספת להקרבת קרבן הפסח, למי שבפסח עצמו (י"ד בניסן) נבצר מהם להקריב את הקרבן, בשל היותם טמאים או בריחוק מקום. הללו הקריבו את קרבנם בי"ד באייר ואכלו אותו עם מצות וללא חמץ. עם זה, לא נדרשו לפנות את החמץ מביתם על אף שהקריבו את קרבן הפסח.

מנהגי שִׂמחה גם בזמננו נוהגים ב'פסח שני' אי אלו מנהגי שמחה:

בתפילות היום הזה אין אומרים 'תחנון' (וידוי על חטאים ותחינות). ויש הנוהגים שלא לומר 'תחנון' כבר בתפילת מנחה של ערב 'פסח שני' (י"ג באייר), כמקובל בכל ערב חג.

רבים נוהגים לאכול ב'פסח שני' מצות, זֵכר לקרבן הפסח. יש האוכלים אותן בלילה שלפני י"ד ויש העושים זאת ביום, אך נראה כי הדבר הנכון לעשות הוא לאכול מהמצות בצאת היום, כלומר בין י"ד ל־ט"ו בניסן, שכן זה הזמן שבו היו אוכלים בבית המקדש את קרבן הפסח.

בכמה חצרות חסידיות נהוג שהאדמו"ר עורך סעודה מיוחדת עם דברי תורה על מהות היום וסגולותיו. ויש שאף עורכים מעין 'ליל סדר'.

(בבלי יבמות סב, ב),