כאשר חג הפסח חל ביום ראשון, נוצר מצב מעט מורכב, מכיוון שחייבים לסיים את רוב ההכנות לחג כבר בערב שבת (כלומר, יממה לפני החג), ובה בעת חובה לקיים את השבת כהלכתה, ובכלל זה סעודות עם נטילת ידיים ואכילת לחם. תזמון כזה מצריך היערכות מעט שונה, כפי שיפורט להלן.

הנחיות והצעות ייעול את 'בדיקת החמץ' מבַצעים בדרך הרגילה, אך מקדימים אותה ללילה שבין חמישי לשישי (בין י"ב לי"ג בניסן).

ביום שישי בבוקר שורפים את החמץ, אך בשלב הזה עדיין אין אומרים את נוסח ה'ביטול' ("כל חמירא וחמיעא"). משאירים לחם לארוחות השבת. מומלץ להשאיר לחם בכמות מצומצמת, ועדיף שיהיה זה לחם שאינו מתפורר, כמו פיתות.

ביום שישי יש להדליק 'נר נשמה' הדולק יותר מ־24 שעות, כדי שבצאת השבת יהיה אפשר להדליק באמצעותו — או בעזרת אש שתילקח ממנו — את נרות החג וכן אם רוצים את האש בכיריים, לצורך בישול וחימום האוכל בחג.

בארוחות השבת אפשר ואף רצוי לאכול מאכלים כשרים לפסח, ומומלץ להשתמש בכלים חד פעמיים. אם אוכלים מאכלים כשרים לפסח בלבד, אפשר להשתמש בכלֵי הפסח, אך חובה להיזהר כי הללו לא יבואו כלל במגע עם הלחם שעליו בוצעים ומברכים 'המוציא' בתחילת הסעודה. את בציעת הלחם ואכילתו כדאי לעשות מחוץ לבית, על מפת ניילון וכיוצא בזה. לאחר שאוכלים כמות מספקת (מבחינה הלכתית, ראו בהלכות שבת, עמ' 258) של לחם, מפנים את מעט הלחם שנותר, מנערים את הבגדים מכל פירור אפשרי של חמץ, ואז עוברים אל שולחן הסעודה.

בסעודת בוקר יום השבת יש לזכור לִבצוע ולסיים את אכילת הלחם קודם סוף זמן אכילת חמץ. לאחר מכן זורקים את שאריות הלחם לפח אשפה ציבורי או לאסלה ומורידים את המים. פעולה זו מחליפה את שרֵפת החמץ המסורתית, שבשבת, כמובן, אינה אפשרית. בשלב הזה אומרים את נוסח 'ביטול חמץ' ("כל חמירא וחמיעא") הנאמר בכל שנה בשעת שרֵפת החמץ.

'סעודה שלישית' של השבת אפשר לערוך במאכלים כשרים לפסח, אך אין לאכול בה לחם או מצות.

בשנה כזאת אין לערוך את שולחן ה'סדר' ולעשות הכנות אחרות לליל הסדר קודם צאת השבת. הסיבה היא שקדוּשת השבת גבוהה מקדוּשת החג, וכל פעולה שיש בה משום 'הכנה משבת לחג' — אסורה.

את נרות החג מדליקים רק לאחר שהשבת כבר יצאה, ואף זאת בהעברה מאש קיימת הבוערת כבר מיום שישי, ולא ביצירת אש חדשה. קודם שמדליקים נרות ועושים פעולות נוספות לצורך החג יש לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש". כלומר, בין קדוּשת השבת לקדוּשת החג.