חמץ בפסח כרוך בשלושה איסורים שונים: אסור לאכולליהנותיימצא

מהו חמץ? חמץ הוא תוצר אחד מחמשת מיני הדגן, שבא במגע עם מים והגיע לדרגה מסוימת של תסיסה הקרויה 'חימוץ'. מבחינה מדעית לא קל להגדיר מה הוא אותו חימוץ, אך בהלכה יש הרבה מאוד הגדרות מעשיוֹת וברורות של עניין זה, ומקצתן יפורטו בהמשך.

חמשת מיני דגן הם — חיטה, שעורה, שיבולת שועל (יש המזהים אותה עם מה שמכוּנה היום קוואקר, ויש המזהים אותה עם אחד ממיני השעורה), כוּסמת (לא הקטנית המכונה בימינו כוסמת, אלא מין דגן שמקובל לזהותו עם הכוסמין, שהוא מין של חיטה) ושיפון (שנראה כי גם הוא אחד ממיני השעורה). דגנים אלה, בהגיעם לידי 'חימוץ', אסורים באיסור חמור בימי הפסח. למעשה נכללים בכך רוב דברי המאפה ומוצרי הבצק לסוגיהם. הדברים אמורים גם על משקאות, בעיקר מיני בירה וכמה מן המשקאות החריפים, כמו וודקה או וויסקי, המיוצרים מדגנים שתססו.

חוּמרת האיסור איסור חמץ חמור מחומרת האיסור של רוב המאכלים האסורים — כגון בשר טרֵפה או בשר שהתערבב בחלב — וזאת מכמה היבטים:

א) האוכל חמץ בפסח דינו כדין מי שאוכל ביום הכיפורים, שעונשו 'כרת'.

ב) שאר המאכלים האסורים, אם כמות קטנה שלהם התערבבה באוכל כשר שכמותו היא פי שישים ויותר, הרי הם 'בטֵלים' (מבחינה הלכתית) ומותר לאכלם. לעומת זה, חמץ בפסח אסור אפילו 'במשהו', היינו גם בכמות זעירה ביותר; ואף אם אותו 'משהו' התערבב בכמות גדולה מאוד של אוכל כשר לפסח — אין החמץ מתבטל אלא להפך, הוא אוסר את המאכל כולו.

ג) חמץ בפסח אסור לא רק באכילה אלא גם בהנאה. אסור לתת אותו לבעלי חיים, למכרו לגוי ואף לא להשתמש בו להסקה שהאדם נהנה ממנה. לכן גם מגדלי בעלי חיים חייבים לספּק להם בפסח מזון שאין בו חמץ או תערובת חמץ.

ד) חמץ הוא דבר המאכל היחיד שעצם הימצאותו ברשותו של יהודי אסורה בפסח.

חומרת איסורו של חמץ בפסח גורמת לזהירות יתר בנושא זה. גם רבנים ופוסקי הלכה, שכל השנה אינם נוטים להחמיר בפסקיהם, נוהגים החמרה יתרה בכל הקשור להימנעות מחמץ בפסח. חשוב לדעת כי חוץ ממוצרים בסיסיים מן החי ומן הצומח — בשר, דגים, ביצים, פירות וירקות — אין מוצר שאפשר לאכלו בפסח בלי שיש עליו חותמת 'כשר לפסח' מטעם גוף כשרות מוסמך ומוּכר. גם ברכישת בשר ודגים, ראוי לרכוש אותם במקום שיש בו השגחה לפסח.

האיסור להשהות בבית — או בכל מקום אחר שהוא בבעלותנו — חמץ בפסח, מתחיל משעת שרֵפת החמץ ועד צאת החג האחרון. זה הרקע למִתקפת הניקיונות הפוקדת זה דורות את בתי ישראל בהתקרב הפסח.

ראוי לחשֵׁב את הקניות בשבועות שלפני הפסח, כדי שמרב מוצרי החמץ שברשותנו ייאכלו קודם החג ולא נצטרך להשמידם או למכרם לגוי. אם בכל־זאת נשאר חמץ בבית, יש לשרפו באש בערב החג או למכרו לגוי, כפי שיפורט בהמשך בדיני ערב החג.

היכן חייבים לנקות ההכרח בניקיון יסודי נובע מההלכה שגם כמות קטנה של חמץ אסורה בפסח. אפילו ביסקוויט או כמה שאריות עוגה המסתתרים בין הריפוד למשענת הכורסה בסלון, גורמים לנו לעבור על איסור 'בל יימצא'. עם זה, חשוב להבדיל בין קרצוף הקירות והתקרות — שאין להם כל קשר ישיר לחג הפסח — לבין ניקיונות במקומות שההלכה מחייבת את בדיקתם וניקיונם.

ככלל, ההלכה מחייבת אותנו לבדוק ולנקות אך ורק במקומות שיש בהם חשש סביר להימצאות חמץ. בעיקר יש לנקות במטבח ובמזווה עם כל חלקיהם ובכלל זה הכיסאות והארונות, חדרי הילדים — מכיוון שילדים מכניסים חמץ לתוכם, פינת האוכל, פינת הישיבה ומקומות נוספים בבית, שייתכן כי הוכנס לשם חמץ במהלך השנה. את צעצועי הילדים ראוי לבדוק, ואם רוצים להשתמש בהם בפסח יש לנקותם היטב. צעצועי בד ופלסטיק העמידים במים מומלץ לצרור בתוך ציפית סגורה ולכבס קלוֹת במכונה. כמו־כן חובה לנקות את המכונית המשפחתית.

לעומת זה, מקומות כמו ארונות בגדים או ארונות ספרים, שאינם באים במגע עם אוכל, אינם מחייבים מעיקר הדין ניקיון. יש לזכור שאבק איננו חמץ.

תבלינים שיש חשש כי התערב בהם חמץ (כמו קמח) — יש לשרפם או למכרם ערב החג לגוי.

הקוסמטיקה, תרופות ועוד איסור ליהנות בפסח מחמץ ומתערובת חמץ גורם לרבים להחמיר ולצרוך בפסח רק תכשירי קוסמטיקה והיגיינה — קרם גוף, שמפו וכיוצא בזה — שיש עליהם חותמת כשרוּת לפסח.

מי שזקוק בפסח לתרופה הנלקחת דרך הפה, יתייעץ עם רב. בשנים האחרונות מפרסמות קופות החולים באתריהן המקוונים את רשימת התרופות הכשרות לפסח. גם תרופה שאינה כשרה לפסח אין צורך להשמיד בערב החג, אם אין היא ראויה למאכל כלב (זו אמת המידה ההלכתית לקביעה מהו 'מאכל' ראוי).

כדאי לדעת: יש מוצרים שמרכיביהם הראשיים אינם חמץ, אך מעורבים בהם מרכיבים שהם חמץ, שבגין כמותם המזערית החוק אינו מחייב לפרטם על האריזה. לכן יש צורך ב'הכשר' מוסמך לפסח, המאשר כי אין במוצר מרכיבי חמץ כלשהם.

זאת ועוד: יש מוצרים שלעתים מיוצרים מחמץ ולעתים אינם. לדוגמה, אלכוהול בצורותיו השונות, עשוי להיות מופק ממיני דגן, ואז הוא אסור בפסח, ואפשר להפיקו ממקורות אחרים שאינם חמץ. לכן אין להקיש וללמוד היתר ממוצר אחד למשנהו, אם אין עליו חותמת כשרות לפסח.

דבר חשוב נוסף: בכשרוּת בכלל ובכל הנוגע לכשרוּת מוצרים לפסח במיוחד, אין לסמוך על הצהרותיהם של המוכרים בחנויות ואפילו לא על צמד המילים 'כשר לפסח' המופיע על האריזות. כדי להיות משוכנעים בוודאות שהמוצר אכן כשר לפסח, יש לחפש על אריזתו חותמת של גוף כשרוּת רציני ובה המילים 'כשר לפסח'.