menu
small logo

חזור

חנוכה

התפילות והברכות

במרכז חג החנוכה עומדים ההודיה על הנס ופרסומו. בין השאר תיקנו חכמים לציין זאת בתפילות החג ובברכות הנאמרות בו.

'על הנסים' ו'הלל' בכל תפילות ה'עמידה' בחנוכה, ובכלל זה בתפילות שבת, בתפילת מוסף של ראש חודש טבת וכן ב'ברכת המזון' — שמברכים בסיומה של סעודה שבה אוכלים לחם — מוסיפים את נוסח 'על הנסים'. בתפילה זו יש תיאור תמציתי של נס הניצחון ודברי הודיה לה'.

מי ששכח ולא אמר 'ועל הנסים' בתפילה או בברכת המזון, אינו צריך לחזור על הברכה או התפילה.

בסיום 'עמידה' וחזרת הש"ץ (שליח ציבור) בתפילת שחרית של כל אחד מימי החנוכה — ובכלל זה ראש חודש טבת — אומרים 'הלל שלם', עם ברכה לפניו ואחריו.

קריאת התורה במהלך ימי החג קוראים בתורה בפרשת קרבנות הנשיאים שהובאו בחנוכת המשכן (במדבר ו, כב-ח, ד). ביום השמיני קוראים את כל קרבנות הנשיאים שנותרו, מהשמיני והלאה, ומוסיפים גם את קטע הסיכום של כל הקרבנות ואת תחילת פרשת 'בהעלותך את הנרות'. היום השמיני מכוּנה 'זאת חנוכה' על שם המילים הראשונות של קטע סיכום הקרבנות — "זאת חנוכת המזבח".

בראש חודש טבת מוציאים מארון הקודש שני ספרי תורה. בראשון קוראים לשלושה 'עולים' את הקריאה הרגילה של כל ראש חודש (במדבר כח, ב). בספר התורה השני מעלים אדם נוסף וקוראים את הקטע העוסק בקרבנותיו של נשיא אותו יום.

גם בשבת שחלה בחנוכה מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים לשבעה עולים את פרשת השבוע הרגילה, ובספר התורה השני קוראים ל'מפטיר' את נשיא אותו יום. לאחר מכן קוראים הפטרה מיוחדת ל'שבת חנוכה'.

כאשר ראש חודש טבת חל בשבת מוציאים מארון הקודש שלושה ספרי תורה. בראשון קוראים לשישה עולים את פרשת השבוע; בשני קוראים לעולה נוסף את קרבנות המוסף של שבת וראש חודש; ובשלישי קוראים לעולה שמיני את פסוקי הנשיא של אותו יום. לאחר מכן קוראים את הפטרת 'שבת חנוכה'.