חזור
סוכות - מהלך החג
חול המועדהימים שבין החג הראשון לחג האחרון (שמחת תורה) נקראים 'חול המועד'. הימים האלה ממזגים חוּלין עם קדוּשת מועד. מקצת המלאכות מותרות בהם בעשייה, אך יש גם מלאכות שאסור לעשותן (ראו בפרק העוסק בדיני חול המועד, עמ' 327).
תפילות, סוכה וסעודות התפילות ב'חול המועד' דומות לתפילות ימי החול הרגילים, אלא שמוסיפים בהן — בתפילות 'עמידה' את בקשת 'יעלה ויבוא' (גם ב'ברכת המזון' מוסיפים אותה). בנוסף, בתפילת שחרית נוטלים לולב ואומרים 'הלל' ו'הושענות', כמו ביום הראשון של החג.
בקריאת התורה בכל אחד ואחד מימי 'חול המועד' מעלים ארבעה אנשים וקוראים את הפסוקים העוסקים בקרבנות שהקריבו באותו יום בית המקדש.
בסיום תפילת שחרית מתפללים תפילת מוסף, ואף בה מזכירים את קרבנות היום.
כאמור, בימי חול המועד ראוי ורצוי לשהות בסוכה ולעשות בה את כל הפעולות שבַּשגרה עושים בבית.
יש הנוהגים לאכול בכל יום מימי החג, בסוכה כמובן, לפחות סעודה אחת ביום וסעודה אחת בלילה, וזאת כדי להשלים לארבע־עשרה סעודות בחג כולו (כדעת רבי אליעזר במִשנה מסכת סוכה).
שבת חול המועד השבת של 'חול המועד' (כאשר החג הראשון לא חל בשבת) נקראת 'שבת חול המועד'. בשבת זו סדר התפילות הוא כבכל שבת, אלא שמוסיפים בתפילת 'עמידה' 'יעלה ויבוא' ואחריה אומרים 'הלל', אך אין נוטלים לולב ואין מקיפים את הבימה. בעניין אמירת 'הושענות' בשבת יש כמה מנהגים, וכל אחד ינהג כמקובל בקהילתו.
בקהילות מסוימות נהוג לקרוא לפני קריאת התורה את מגילת קוהלת, מכיוון שבמגילה זו יש פסוקים העוסקים בשבח השמחה, שהיא (כנזכר לעיל) אחת ממצוות החג.
לקריאת התורה מוציאים שני ספרי תורה. לספר הראשון מעלים שבעה אנשים וקוראים בו בספר שמות (לג, יב-לד, כו), את הפרשה העוסקת בין השאר בשלושת ה'רגלים'. לאחר מכן קוראים בספר השני את קטע ה'מפטיר', העוסק בקרבנות היום. לקריאה הזאת עולה אדם אחד, והוא הקורא לאחר מכן את ה'הפטרה' (יחזקאל לח, יח-לט, טז), המתארת את 'מלחמת גוג ומגוג' שתתרחש ערב הגאולה וקשורה בכמה דברים לחג הסוכות.
את סעודות היום יש לאכול בסוכה, וכמובן לברך 'לישב בסוכה'. ב'ברכת המזון' מוסיפים 'רצה והחליצנו' (כבכל שבת) ו'יעלה ויבוא'.
הקידוש וההבדלה ביום זה זהים לאלה של שבת, למעט התוספת של ברכת 'לישב בסוכה' בסופם.