חג הסוכות נקרא גם "זמן שמחתנו", שכן מוטיב השמחה מופיע כמה וכמה פעמים בפסוקי התורה העוסקים בחג זה. נצטט רק את הציווי המרכזי בקשר לכך: "ושמחת בחגך, והיית אך שמח" (דברים טז, יא)(דברים טז, יא)

שמחת בית השואבה אחד הביטויים העיקריים לשמחה בחג הסוכות ניתן באירועי 'שמחת בית השואבה' הנערכים בערבי החג, במקומות ציבוריים. אירועים אלה מהווים תזכורת למעמדי 'שמחת בית השואבה' שנהגו בבית המקדש.

מעט רקע: בלב העשייה הקדוֹשה בבית המקדש עמדו הקרבנות. בעת הקרבתם היו מנסכים (יוצקים) יין בפינה מיוחדת על גבי המזבח. מלאכה זו נקראה "ניסוך היין". כך היה כל השנה. אך פעם בשנה, בחג הסוכות, היו מנסכים על המזבח לא רק יין אלא גם מים. את המים היו שואבים ממעיין השילוח, בטקס חגיגי ושמח ומיוחד, שסחף אליו את המוני העולים לרגל. החגיגות — בליווי תזמורת, ריקודים ופעלולי אבוקות אש — נקראו 'שמחת בית השואבה, והשמחה בהן הייתה גדולה כל־כך, עד שחכמינו אמרו: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו" (משנה סוכה ד, א).