ערב יום הכיפורים הוא יום גדוש בעשייה, הכוללת בין השאר תפילות, סעודות, טבילה במקווה, קבלת 'מלקות' ועוד. להלן יפורטו הדברים לפי סדרם.

בוקר בתפילת שחרית יש הנוהגים שלא לומר את פרק "מזמור לתודה" (ב'פסוקי דזִמרה').

מערב יום הכיפורים עד לאחר ראש חודש מרחשוון אין אומרים 'תחנון' בתפילות.

יש נוהגים לקיים טקס 'התרת נדרים' גם בערב יום הכיפורים, כמו בערב ראש השנה. כמו כן יש הנוהגים ללכת גם בערב יום הכיפורים לבית הקברות, כמו בערב ראש השנה (על שני אלה, ראו בפרק העוסק בערב ראש השנה).

יש נוהגים (בעיקר אצל החסידים) לבקש זה מזה — ולתת זה לזה — בערב יום הכיפורים פרוסה של עוגת דבש, המכונה (ביידיש) 'לֶקַח'. סיבת המנהג היא, שאם בראש השנה נגזר על האדם להזדקק לחסדי הבריות, יֵצא ידי חובת הזדקקות זו על־ידי בקשת פרוסת העוגה מחברו.

צהריים כפי שנאמר לעיל, נוהגים לערוך ביום הזה כמה סעודות. ויש הנוהגים לבשל מאכלים מיוחדים.

גברים נוהגים לטבול בערב יום הכיפורים במקווה, כדי להיטהר מכל טומאה. יש נוהגים לפני או אחרי הטבילה — או בהזדמנות אחרת במהלך היום — לקבל 39 מלקוֹת סמליות ברצועת עור (חגורת המכנסיים וכדומה), ככפרה על חטאים שיש עליהם חיוב מלקוֹת. הלוקה עומד מוּטה מעט (או יורד על ברכיו ומכופף את גופו קדימה, ובינו לבין הרצפה מפרידים מגבת או שטיח), והמלקה נותן לו 'מלקות' (בנגיעה סמלית בלבד) על גבו, כשהוא אומר את הפסוק "וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ" (תהילים עח, לח), שלוש פעמים, מילה אחת עם כל הלקיה.

לפנות ערב ביום הזה מקדימים יחסית להתפלל מנחה, ובסוף תפילת 'עמידה' מוסיפים את סדר 'על חטא' הארוך. זה וידוי המפרט את כל סוגי החטאים והוא נמצא במחזורי התפילה.

לסעודה מפסקתאחר תפילת מנחה, קודם כניסת החג, אוכלים עוד סעודה עם לחם, המכונה 'סעודה מפסקת'. בסעודה זו צריך להימנע מאכילת מאכלים כבדים, דוגמת בשר בקר, כדי שלא להכביד על הגוף ולעייפו רגע לפני הצום והתפילות הממושכות.

הדלקת נרות יש להקפיד להדליק את נרות החג לפני כניסת יום הכיפורים. על הדלקת הנרות מברכים שתי ברכות:

"בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים" (ואם יום הכיפורים חל בשבת: "שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים").

"בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".

ליתר פירוט והרחבה בכל הנוגע לסדר ודיני הדלקת הנרות, ראו בעמ' 254. נוסף על כך נוהגים להדליק 'נר נשמה' שידלק עד מוצאי יום הכיפורים. ויש הנוהגים להדליק עוד נר משפחתי, בבית או בבית הכנסת. נר זה נקרא 'נר חיים', ומדליק אותו אב המשפחה.

ברכת הבנים והבנות בקהילות ישראל נהגו שלפני ההליכה לבית הכנסת לתפילת 'כל נדרי' מברך כל אב את בניו ובנותיו, כפי הנוסח המופיע במחזורי התפילה. רבים נוהגים להניח בשעת הברכה את כפות ידיהם על ראש כל אחד ואחד מהילדים.

הפתיחה לברכה היא:

"יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (לבנים) ו"יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה" (לבנות). לאחר מכן אומר האב:

"יְבָרֶכְךָ אֲדֹנָי וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו, כד-כו).

ויש המוסיפים ואומרים:

"וִיהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִּתֵּן בְּלִבְּךָ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת ה' עַל פָּנֶיךָ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא תֶחֱטָא, וִיהִי חִשְׁקְךָ בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת. עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְלִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, (=אימת ה') יָדֶיךָ יַעַסְקוּ בְמִצְוֹת, רַגְלֶיךָ יָרוּצוּ לַעֲשֹוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. יִתֶּן לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת צַדִּיקִים וְצִדְקָנִיּוֹת עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת כָּל יְמֵיהֶם, וִיהִי מְקוֹרְךָ בָּרוּךְ, וְיַזְמִין לְךָ פַּרְנָסָתְךָ בְּהֶתֵּר וּבְנַחַת וּבְרֶוַח מִתַּחַת יָדוֹ הָרְחָבָה וְלֹא עַל יְדֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, פַּרְנָסָה שֶׁתִּהְיֶה פָּנוּי לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְתִכָּתֵב וְתֵחָתֵם לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים בְּתוֹךְ כָּל צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל, אָמֵן".

יום הכיפורים נחשב היום המקודש ביותר בשנה. כל המלאכות שאסור לעשותן בשבת אסורות גם בו, ונוסף על כך יש בו איסורים הקשורים לחובה לְענות את נפשותינו ביום הזה. וכך אומרת התורה: "בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם... וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם (ויקרא כג, כז-כח)(ויקרא כג, כז-כח)